במשפט אחד – משפט העבודה

הרינו מתכבדים להגיש לכם תמצית עדכונים בתחום משפט העבודה בנושאים נרחבים שנדונו בפסקי הדין בחודשים האחרונים ועודכנו בחקיקה

 

חקיקה

חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) – דחיית גיל פרישה חובה לעובד שילדו נפטר.

תיקון לחוק הזכות לעבודה בישיבה –חיוב מעסיק ומזמין שירות ליתן תנאים הולמים למאבטחים.

 

פסיקה

הקלטה של מעסיק או עמית לעבודה אינם מלמדים בהכרח על חוסר תום ליבו של המקליט (פס"ד ארצי).

היעדרות מעבודה בשל טיפולי פוריות מותנית בהצגת אישור רפואי המעיד על הצורך בהיעדרות זו ומידתה (פס"ד ארצי).

זכאות עובדת לפרוש לפנסיה מוקדמת באם תפוטר הנו שיקול אוסר בהחלטת פיטורים בהיותו מפלה מחמת גיל ומגדר (פס"ד אזורי).

חובת השימוע חלה גם כלפי עובד שטרם החלה העסקתו (פס"ד אזורי).

לשון הרע בסיום יחסי עבודה – מעסיק שציין בטופס הודעה על סיום עבודה לביטוח לאומי כי סיבת הפיטורים הנה "גניבה ממעסיק" חויב בתשלום פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע (פס"ד אזורי).

פיטורי עובדת בהריון משיקולים שונים – על אף שההיריון לא היווה שיקול מכריע ובלעדי לפיטורי עובדת, אלא שיקול עקיף בלבד, חויב המעסיק בתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (פס"ד אזורי).


עדכוני חקיקה

חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) – אפשרות להארכת גיל פרישה חובה לעובד שילדו נפטר  

החל מיום 1.1.2018, מעסיק המעסיק 25 עובדים ויותר, לא יחייב עובד שהגיע לגיל פרישה חובה (ובלבד שעבד לפחות 7 שנים) ושהוא הורה שילדו נפטר, לפרוש מעבודתו בשל גילו בארבע השנים מיום הגיעו לגיל פרישה.

לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהפרה של החוק, והוא רשאי לפסוק פיצוי, אף אם לא נגרם נזק של ממון ולתת צו מניעה או צו עשה.

הוראה זו לא חלה על עובדים המועסקים בתפקידים אלה: טייס, כבאי, שוטר, סוהר ועובד בשירות הביטחון הכללי או במוסד.

יובהר, כי בהתאם להלכה הפסוקה, עובד המבקש להמשיך לעבוד גם לאחר הגיעו לגיל פרישה חובה, מחויב המעסיק לשקול בקשתו בתום לב, תוך בחינת שיקולים שונים בהתחשב לאינטרסים של העובד ושל המעסיק, בכללם: נסיבות אישיות ומשפחתיות, וותק, אופי התפקיד, בחינת תפקידים אחרים, מצב פיננסי, צורך בתחלופת עובדים וקידומם, עובדים נוספים שצפויים לפרוש וכדו'.

חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017.

 

תיקון לחוק הזכות לעבודה בישיבה מעסיק ומזמין שירות מחויב בהבטחת תנאים הולמים למאבטחים

החל מחודש אוקטובר 2017, מעסיק של מאבטחים ומזמין שירות שמועסקים אצלו מאבטחים מחויבים להעמיד לרשותם עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה גשם ומשמש; אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר; גישה לנקודת חשמל ולמים והקצאת מקום להנחת חפצים אישיים.

הוראות אלה לא יחולו על מאבטח שכל תפקידו ביצוע סיור מאבטח המוצב לאבטחה של פעילות ארעית (פעילות שאינה עולה על שבועיים).

החל מחודש אוקטובר 2019, הפרה של הוראה המנויה לעיל תהווה גם הפרה של החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, הכרוכה, בין היתר, בהטלת עיצומים כספיים על מעסיק ו/או מזמין השירות.

 

עדכוני פסיקה

הקלטה של מעסיק או עמית לעבודה אינם מלמדים בהכרח על חוסר תום ליבו של המקליט (פס"ד ארצי)

בית הדין הארצי דחה את ערעורו של סגן מנהל פנימייה, אשר תבע את מעסיקתו, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולזכויות נוספות. במסגרת ההליך הוגשו תמלילי שיחות שהקליט העובד את שיחותיו עם עמיתים ומעסיקתו. בשיחות אלה, עלו גם השקפותיהם השונות באשר לשאלת היחסים בין חניכי הפנימייה, בני דתות שונות.

על יסוד מסקנותיו של בית הדין האזורי, נקבע, כי פיטוריו התבססו על טעמים מקצועיים – עניינים בלבד, מבלי שניתן משקל כלשהו לשוני בהשקפותיהם האידיאולוגיות.

עם זאת, בשונה מעמדתו של בית הדין האזורי, נקבע, כי עצם הקלטת מעסיק או עמית אינה מעידה בהכרח על חוסר תום לב, אלא כל מקרה צריך לבחון בהתאם לנסיבותיו. בבחינת תום הלב של המקליט, יש רלבנטיות לנסיבות האופפות את ההקלטה וכן לנסיבות מאוחרות, כגון התנהלות המקליט בדיון ביחס להקלטה. בהקשר זה נקבע, כי בעל דין מצופה למסור מידע אודות כל ההקלטות שביצע, גם אם אלא אינן רלבנטיות, או אינן מחזקות את טענותיו.

לצורך הכרעה בשאלת משקל ההקלטות, יבחנו, בין היתר, תוכן הדברים, הקשרם ובכלל זה, האם המוקלט משיח לפי תומו ומיוזמתו או שמא מובל למחוזות אליהם לא בהכרח היה מגיע.

ע"ע (ארצי) 2152-10-16 אורי בן ציון נ' האגודה לקידום החינוך (פורסם בנבו, ניתן ביום 10.12.2017)

 

היעדרות מהעבודה לצורך טיפולי פוריות מותנית בהצגת אישור רפואי המעיד על הצורך בהיעדרות זו ומידתה (פס"ד ארצי)

בית הדין הארצי דחה ערעורו של מעסיק שחויב בתשלומים שונים, בכללם, פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כל זאת, לאחר שהוכח קיומו של קשר סיבתי בין טיפולי הפוריות לבין ההתנכלות שחוותה העובדת ממעסיקה.

במקרה דנן, בית הדין האזורי לא חייב את המעסיק בתשלום פיצוי מרבי לתובעת בגין הפרת שוויון הזדמנויות בעבודה, וזאת נוכח התנהלות התובעת אשר לא הציגה אישורים רפואיים כנדרש ולא הודיעה מראש על היעדרותה הצפויה.

בהקשר זה הדגיש בית הדין הארצי, כי חוק עבודת נשים קובע הסדרים לצורך מימוש זכות ההיעדרות בטיפולי פוריות. בהתאם לכך, זכאי המעסיק לדרוש כי היעדרות מעבודה עקב טיפולי פוריות תהא הכרחית ומגובה באישור רפואי המעיד על הצורך בה ומידתה.

בנוסף, מתוך התחשבות בהשלכות התעסוקתיות להיעדרות מטיל החוק חובה ליתן הודעה מראש למעסיק על ההיעדרות הצפויה,.

ע"ע 27630-10-16 ד"ר אילן גלבוע בע"מ ואח' נ' אלינה רובינוב (פורסם בנבו, ניתן ביום 21.12.2017).

 

זכאות עובדת לפרוש לפנסיה מוקדמת באם תפוטר הנו שיקול אסור בהחלטת פיטורים בהיותו מפלה מחמת גיל ומגדר (פס"ד אזורי)

התובעת, בת 65.5 הועסקה בנתבעת כ-22 שנים עד לפיטוריה על רקע ארגון מחדש וצמצום כוח אדם.

התובעת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשל פיטורים מפלים מחמת גילה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פגמים בשימוע ופגיעה בזכויותיה הפנסיוניות בשל הוצאתה הכפויה לפרישה מוקדמת לפני גיל פרישת חובה.

בית הדין קבע, כי גילה של העובדת וזכאותה לפרוש לפנסיה מוקדמת היוו שיקול מכריע בהחלטת הפיטורים, ובכך הפרה הנתבעת את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק גיל פרישה.

החוק מעניק לעובדת הזכות להחליט על פרישה מוקדמת, אולם המעסיק אינו יכול להחליט עבורה באם תנצל זכות זו. על מעסיק לשקול ביחס לכל עובד, המועמד לפיטורים בנסיבות של צמצומים והתייעלות, שיקולים רלבנטיים, בכללם: תרומתו למקום עבודה, צבירת זכויותיו, מידת הצלחתו בתפקיד, השפעת הפיטורים על יכולתו להתקיים בכבוד, סיכוייו למצוא עבודה חדשה, הפגיעה האפשרית בתדמיתו, סל הזכויות שצבר לגמלאות ומספר שנים שנותרו לו עד הגיעו לגיל פרישה.

הליכי התייעלות וצמצומים, לרבות פיטורים נמצאים במתחם הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, ואולם בעת יישומם יש לקחת בחשבון שיקולים שונים כגון: מזעור הפגיעה בעובדים ושמירה על זכויותיהם.

במקרה דנן, הנתבעת לא הוכיחה, כי שקלה ביחס לתובעת שיקולים אישיים, מלבד עצם גילה המאפשר לה לפרוש לפנסיה מוקדמת. בכלל זה, לא נשקלו נסיבותיה האישיות, ההשפעה הכלכלית המיידית לפיטוריה על רמת הכנסתה וצבירת זכויותיה, השפעת פיטוריה על רווחתה וכבודה לאור רצונה להמשיך להיות חלק ממעגל העבודה.

עוד נפסק, כי הליך השימוע היה פגום מיסודו, וכי החלטה לפטר את התובעת היתה מעשה עשוי עוד בטרם החל השימוע. בין היתר, נמצא, כי לא הובאה ראיה לכך שהנתבעת שקלה את נימוקים הרבים שהעלתה התובעת בשימוע וכן לא נעשה מאמץ למצוא פתרון חלופי פוגעני פחות, כגון ניוד התובעת. מן הראוי שטענות התובעת בשימוע ישקלו בכובד ראש ויינתן להן ביטוי בכתב על מנת שיהיה ניתן להתחקות אחרי השיקולים האמיתיים שעמדו בבסיס החלטת הפיטורים.

לאור זאת, הנתבעת חויבה לשאת בתשלום פיצוי פיטורים, בונוס ושכר עבודה חודשי עד למועד גיל פרישת חובה, בפיצוי מקסימלי בסך 50,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיצוי בגובה 6 משכורות בסך 52,500 ₪ בגין פגמים בשימוע.

סע"ש 36973-11-13 רבקה רוזנבאום נ' דובק בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 28.9.17)

 

חובת השימוע חלה גם כלפי עובד שטרם החלה העסקתו (פס"ד אזורי)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתו של עורך דין אשר לאחר שמעסיקתו מסרה לו כי התקבל לעבוד במשרד הבריאות במשרה זמנית (לצורך החלפת עובדת בחופשת לידה), הודיעה לו, כי לא תוכל להעסיקו משיקולי תקינה.

בית הדין קבע, כי על אף שטרם החל התובע לעבוד בפועל, יש לראות בו כמועסק בנתבעת לצורך חובת השימוע וזאת בנסיבות שנכרת עמו הסכם עבודה, הושלם תהליך קליטתו ונמסר לו מועד תחילת עבודה. עוד נקבע, כי בהיעדר עילה בדין לביטול חוזה העבודה, מלבד הפרת חובת השימוע, הפרה גם המעסיקה את חוזה העבודה ואת חובת תום הלב.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בעובדה, כי התובע מצא מקום עבודה אחר, נפסק לתובע פיצוי בגין אובדן הכנסה, בגובה שכרו החודשי בסך 10,000 ₪. בנוסף, חויבה המעסיקה בפיצוי עונשי בסך 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ובשל עוגמת נפש.

סע"ש (ירושלים) 67436-06-16 ניר אפרים נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות   (פורסם בנבו, ניתן ביום 26.12.2017)

 

מעסיק שציין בטופס הודעה על סיום עבודה לביטוח לאומי כי סיבת הפיטורים הנה "גניבה ממעסיק" חויב בתשלום פיצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע (פס"ד אזורי)

התובע הועסק כנהג אוטובוס עד שפוטר לאחר שימוע בשל חשד לגניבה לכאורה ממעסיקו, תוך שבסיום העסקתו שולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים.

התובע הגיש תביעה כנגד מעסיקתו בעילות שונות, בין היתר, עתר התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בטענה כי פיטוריו הנם תוצאה של "תפירת תיק" לאחר שמעסיקתו שמה לה למטרה להיפטר ממנו. לטענת התובע, תלונותיו בפני הממונים עליו בנושאים שונים במהלך העסקתו היוו (ביחד עם אירועים נוספים) זרז להתארגנות עובדי הנתבעת בארגון עובדים, ולמורת רוחה.

כמו כן, עתר התובע לפיצוי בגין פגמים בשימוע ולפיצוי בעילה של לשון הרע. זאת, בין היתר, בשל ציון סיבת פיטוריו – חשד לגניבה – במכתב בפיטורים ובמסמכים השונים לביטוח לאומי.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין משלא הוכחו טענותיו באשר לסיבות שהובילו לפיטוריו. נקבע, כי לא נמצא פגם בהחלטה לפטרו על רקע החשדות לגניבה, תוך ששולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים והודעה מוקדמת.

יחד עם זאת, נקבע, כי במסגרת ההליך השיפוטי לא עלה בידי המעסיקה להוכיח במידה הנדרשת כי אכן מדובר בעבירה של גניבה ממעביד. זאת, בין היתר, נוכח הסתירות שעלו בדוחות הביקורת שהציג המעסיק לראשונה בהליך המשפטי, בקשת העובד לביצוע בדיקת פוליגרף לטיהור שמו אשר נדחה על ידי מעסיקתו ותמונות מטושטשות שהוצגו שלא ניתן ללמוד מהם על ביצוע עבירה כלשהי.  בהקשר זה הבחין בית הדין בין אמונתה הסובייקטיבית של המעסיקה לנוכח מסמכים שהוצגו בפניה כי אכן התבצעה עבירה גניבה לבין הנטל המוגבר המוטל עליה להוכיח בפני ערכאה שיפוטית שהעובד עבר עבירה פלילית חמורה – נטל שהוא מעבר למאזן ההסתברות הרגיל במשפט אזרחי.

לאחר שהוכח כי בשימוע לא ניתנה לתובע הזדמנות ממשית לבחון את הטענות כנגדו ולהתמודד מולן, התקבלו ענות התובע בדבר פגמים בהליך השימוע ונפסק לו פיצוי בסך 10,000 ₪.

עוד נקבע, כי ציון בטופס הודעה על סיום עבודה לביטוח לאומי כי סיבת הפיטורים הנה "גניבה ממעביד" הנה התבטאות פוגענית שיש בה לקיים את יסודות עוולת לשון הרע. בנסיבות שהמעסיקה לא הוכיחה כי קיימים טעמים כבדי משקל להצגת סיבת הפיטורים באופן האמור ומשלא עמדה לה טענת הגנה על פרסום ההתבטאות האמורה, חויבה היא בתשלום פיצוי לתובע בסכום של 15,000 ₪ מכוח חוק איסור לשון הרע.

סע"ש (ת"א) 4189-09-14 יוסף קליין נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 31.12.2017)

 

על אף שההיריון לא היווה שיקול מכריע ובלעדי לפיטורי עובדת, אלא שיקול עקיף בלבד, חויב המעסיק בתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (פס"ד אזורי)

התובעת הועסקה כמוכרת בחנות בגדים הודיעה למעסיקה על היותה בהריון בחודש השביעי כשבועיים וחצי לאחר תחילת עבודתה.

כחודשיים לאחר הודעת ההיריון ולבקשת התובעת, צומצם מספר המשמרות שלה, וכתוצאה מכך נדרש המעסיק להעסיק עובד נוסף. זמן קצר לאחר מכן, ביקשה התובעת לשוב לעבוד בהיקף משמרות מלא. לאחר שהמעסיק מיאן לחזור ולשבצה בהיקף משמרות מלא, פנתה התובעת וביקשה כי יערך לה שימוע בנושא תנאי העסקה שלה. במהלך השיחה, נאמר לתובעת כי היא מפוטרת לאלתר ונמסר לה מכתב פיטורים.

בית הדין קבע, כי בפיטורי העובדת נשקלו שיקולים לגיטימיים אשר מצויים במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. אולם, נוכח העובדה כי בפיטוריה נשקל שיקול איסור – אי גילוי ההיריון בשלב הקבלה לעבודה – הפר המעסיק את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולכן חויב בפיצוי בסך 15,000 ₪. בהקשר לכך, הוסיף בית הדין כי על מעסיקים לגלות הבנה וסבלנות לכך שבעת הזו אישה בהיריון בשלבי חיפוש עבודה תעדיף להימנע מחשיפת פרט זה ולא בכדי אין בחוק הוראה המחייבת עובדת או מועמדת לעבודה לגלות כי היא בהיריון קודם לחודש החמישי. בנוסף לכך, נפסקו לתובעת פיצויים בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ופיטורים בהיעדר שימוע.

סע"ש (ת"א) 49221-09-14 לילך מדוויק נ' סער א.ת. יזמות ומסחר בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 21.12.2017)