העליון קבע לאחרונה כי הסכמה בעל-פה בין שני יזמי נדל"ן, במהלך פגישה שהסתיימה בלחיצת יד, נחשבת להסכם מחייב. מאמר דעה של עו"ד יריב שלום, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומימון במשרדנו שפורסם בגלובס. בית המשפט העליון, טוען שלום, מכתיב את כללי המשחק – ארבע תובנות המחייבות זהירות בהתנהלות בשוק הנדל"ן:
1. חוזה נדל"ן מחייב גם אם אינו בכתב. בפסק הדין דובר על הסכם לחלוקת רווחים בתמורה לגילוי רעיון תכנוני, ומאחר שאין מדובר בעסקה לרכישת זכויות במקרקעין הדין אינו מחייב התקשרות בהסכם בכתב.
2. ללחיצת יד יש משמעות, ואין להקל ראש במחוות. העליון נתן משקל לפגישה שלוותה בלחיצת יד, אף שלא נחתם לאחריה הסכם בכתב.
3. מייל יכול להוות זיכרון דברים לכל דבר ועניין. העליון נתן משקל רב למייל שכתב איבגי לפרידמן לאחר הפגישה, ובמיוחד למילים, "כדי שתהיה רגוע אני שולח לך במייל את התנאים שסגרנו כדלהלן". בית המשפט אף קובע כי די במייל הזה כדי ליצור זיכרון דברים מחייב.
4. רעיון שווה כסף. אין הכרח להזיע והשורה התחתונה היא החשובה. בתמורה לרעיון (שיש שיאמרו שכלל אינו חדשני שכן הוא עולה מהוראות התמ"א הנגישות לכול), וללא טרחה משמעותית מצידו, זכאי פרידמן למיליוני שקלים.