חוזר דיני עבודה – דצמבר 2020

במשפט אחד - עדכון לקוחות

הרינו מתכבדים להגיש לכם תמצית עדכונים בתחום משפט העבודה במגוון נושאים שנדונו בפסקי הדין בחודשים האחרונים:

 

♦ הידעת? חקיקת קורונה: דמי בידוד;

♦ פגם בהליך הפיטורים – טענות המתבססות שלא על שנת עבודתו האחרונה של מורה בבית ספר;

♦ חברת אלקטרוניקה שעיקר עיסוקה בפיתוח, ואינה מעסיקה "עובדי כפיים", אינה בענף התעשייה, ולא חלים עליה צווי הרחבה בתעשייה.


חקיקת קורונה: דמי בידוד

 

הכנסת אישרה "חקיקת קורונה" נוספת הקובעת, כי החל מיום 29.10.2020, עובד אשר שהה בבידוד כתוצאה מחובה לשהות בבידוד על פי הדין, זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד עבור ימי היעדרותו מהעבודה, בתנאי שדיווח למשרד הבריאות על הבידוד, והמציא למעסיק העתק מהדיווח.

♦ עובד ששוהה בבידוד, יקבל "דמי בידוד" בגין ימי העבודה שנעדר מהם בגין הבידוד, למעט עבור יום היעדרותו הראשון (אלא אם כן הוא זכאי מכוח הסכם לתשלום דמי מחלה עבור יום מחלה ראשון).

דמי בידוד שווים לדמי מחלה על פי הדין – 100% שכר יום עבודה רגיל + זכויות סוציאליות – ואולם, בימים השני והשלישי יהיה זכאי ל-100% (ולא 50% כפי שזכאי עובד בדמי מחלה).

♦ עובד רשאי לגרוע מימי החופשה בגין ימי מחלה בגינם הוא לא זכאי לדמי בידוד.

♦ המעסיק יפחית עד 4 ימי מחלה לכל היותר מיתרת ימי המחלה הצבורים לעובד, בגין ימי הבידוד, ללא קשר לשאלה כמה זמן שהה העובד בבידוד בפועל.

♦ אם לעובד אין מספיק ימי מחלה ביתרתו, כלומר אם לעובד יש פחות מ-4 ימי מחלה ביתרתו, אז תופחת היתרה הקיימת, והעובד ישאר "חייב" למעסיק בהפרש הימים שנשאר, כך שיחזיר אותם מימי מחלה שיצבור בעתיד.

♦ אם יחסי העבודה מופסקים, ולעובד לא הייתה אפשרות לצבור ימי מחלה חדשים – אז החוב יוחזר מיתרת ימי החופשה. אם במקרה זה לעובד אין ימי חופשה צבורים, אז החוב מתאדה.

דין ימי הבידוד הוא כדין ימי מחלה ç אסור לפטר עובד בתקופת הבידוד; יבוצעו הפרשות לקופות גמל; ועובד יצבור ותק לצורך זכויות סוציאליות.

כאמור, על העובד למסור למשרד הבריאות דיווח על הבידוד באמצעות טופס מקוון למי שבא במגע עם חולה מאומת ולהמציא למעסיק העתק מהדיווח.

מעסיקים (פרטיים בעיקר) יכולים לדרוש שיפוי חלקי מהמוסד לביטוח לאומי, כדלהלן:

♦ בגין יום עבודה אחד בלבד, יוחזר תשלום מלא.

♦ באשר לשאר ימי הבידוד ששולמו בגינם דמי בידוד, שיפוי המעסיק כדלהלן:

↵ מעסיק שביום 1.8.2020 העסיק עד 20 עובדים – יקבל החזר בסך 75% מדמי הבידוד ששילם.

↵ מעסיק שביום 1.8.2020 העסיק יותר מ-20 עובדים – יקבל החזר בסך 50% מדמי הבידוד ששילם.

עובד ששהה בבידוד בשל נסיעה לחו"ל (שלא מטעם המעסיק) לא זכאי לדמי בידוד.

מעסיק ששלח עובד לנסיעה לחו"ל, לא יהיה זכאי לשיפוי מטעם המוסד לביטוח הלאומי בגין ימי הבידוד של עובד זה, וישלם דמי בידוד בגין כל ימי הבידוד של העובד.

תנאי הכרחי לקבלת השיפוי מהמוסד לביטוח לאומי, הוא יידוע משרד הבריאות על חובת שהייתו של העובד בבידוד, וכי הבקשה המקוונת תוגש תוך 60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד בגינו שולמו דמי הבידוד.

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התשפ"א-19.11.2020 


החלטת בית הספר לפטר מורה בהתבסס על טענות שלא מהשנה האחרונה לעבודתו, מהווה פגם בהליך הפיטורים, ונקבע למורה פיצוי בסך 80,000 ₪.

 

ענייננו במורה להיסטוריה ואזרחות, שעבד במשך חמש שנים במשרה מלאה בתיכון אורט (חל"צ), ולאחר מכן פוטר. המורה טען שהפיטורים נעשו שלא כדין, ושיש בהם הפרה של תקשי"ר עובדי הוראה (להלן: "התקנון"), והפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (להלן: "החוק"). בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה, וקבע שהפיטורים נעשו שלא כדין, אך דחה את יתר הטענות הנוגעות להפרת התקנון והחוק.

במהלך תקופת ההעסקה של המורה, הועלו טענות כנגד ההתנהלות שלו, לרבות בגין איחורים, אי עמידה בלוחות זמנים ובנהלי בית הספר, התנהלות לא נאותה מול תלמידים וכו'. משכך, בית הספר ערך לו שיחת בירור (להלן: "שיחת הבירור הראשונה") על מנת להעלות את התלונות והטענות בפניו. זמן קצר לאחר השיחה, אובחן העובד כחולה במחלת סרטן בלוטת הלימפה, ועקב כך הופסק הליך הבירור.

שבעה חודשים לאחר מכן, חזר המורה בהדרגתיות לעבודה, אך לא לתפקידו הקודם, אלא ככוח עזר בהוראה בחטיבת הביניים. כעבור מספר חודשים נוספים, נשלחה לעובד הזמנה לשימוע, ובעקבות השימוע העובד פוטר. אלא שמכתב הפיטורים נשלח למורה חודש לאחר השימוע.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים, בעיקר בשל היעדר פירוט בטענות העומדות מאחורי הפיטורים; כי בית הספר ביסס את החלטת הפיטורים על התקופה שהייתה עוד לפני המחלה ועל הטענות שהועלו במסגרת שיחת הבירור הראשונה בלבד, ללא התייחסות לשנת העבודה האחרונה של המורה. כלומר, בהחלטתו בית הספר לא נתן משקל למצב הבריאותי של המורה,  ולא לקח בחשבון את התנהגותו האחרונה. משכך, נפסק למורה פיצוי בסך 80,000 ₪.

לעומת זאת, הטענה להפרת התקנון נדחתה, מאחר שמדובר בבית ספר מוכר לא רשמי, שהתקנון אינו חל עליו. טענה להפרתו מצריכה מהמורה להוכיח שהתקנון חל או שלכל הפחות בית הספר נוהג לפעול לפי התקנון, אך המורה לא הוכיח זאת, והטענה נדחתה.

כמו כן, נדחתה הטענה להפרת חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות, נוכח העובדה המוסכמת על שני הצדדים שהטענות בגין התנהלות המורה הועלו עוד לפני המחלה.

סע"ש (אזורי חי') 56341-10-17 ישי גרינשפון – אורט ישראל (פורסם בנבו, 17.11.2020)‏‏ – לפסק הדין.


ביה"ד האזורי קבע, כי חברת אלקטרוניקה אינה שייכת לענף התעשייה, ועל כן אינה חייבת לשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות התעשיינים

 

ענייננו בתביעתה של התאחדות התעשיינים בישראל כנגד חברת אלקטרוניקה, לתשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות התעשיינים, בשל חלות צווי הרחבה בענף התעשייה.

ביה"ד האזורי קבע, כי החברה אינה שייכת לענף התעשייה ואינה חבה בתשלומי דמי טיפול ארגוני להתאחדות התעשיינים, וזאת מן הטעמים הבאים:

♦ המבחן לסיווגו של מעסיק לענף כלשהו הוא מבחן מהותי, במסגרתו נבחן מה עיקר העבודה בפועל אצל המעסיק. על מנת, לקבוע כי יש לסווג את החברה בענף התעשייה נדרש כי עיקר עיסוקה של החברה הוא בתהליכי ייצור תעשייתיים משמעותיים וכי יתממשו פעולות ייצור ממשיות, יצירת יש חדש במהותו.

♦ אין לתת משקל רב לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הואיל ואין הוא ראיה עצמאית לצורך סיווג עבודות בקטגוריה זו או אחרת, כאשר העיקר הוא מה מבוצע בשטח.

♦ עיקר עיסוקה של הנתבעת הוא בפיתוח טכנולוגי של חברת הייטק, העוסקת במחקר ופיתוח של הטכנולוגיות הייחודיות למטוסים, שיווק ומכירה של טכנולוגיות מתקדמות, ועיקר עיסוקה אינו בייצור תעשייתי.

♦ נקבע, כי חומר הגלם של הנתבעת הינו האינטלקט, והדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שכאשר יש תקלות במוצרים שהיא מפתחת, היא שולחת מומחה תוכן שהוא בד"כ ד"ר למדעי המחשב (מדובר בעניין של תוכנה, תרשימי זרימה ואלגוריתמים). הנתבעת מתקשרת עם קבלני משנה, כאשר מתגלות תקלות.

♦ הרוב המכריע של עובדי החברה הם אנשי פיתוח, העוסקים בהנדסה ופיתוח אלגוריתמים ותוכנה. מתוך 65 עובדים, ישנם 36 עובדים במחלקת הנדסה ופיתוח.

♦ עפ"י צווי ההרחבה בענף התעשייה, הגדרת עובד מתייחסת ל"עובדי כפיים", והגדרה זו אינה כוללת עובדי הנדסה ופיתוח.

אשר על כן, ביה"ד האזורי דחה את התביעה וקבע, כי לא חלים על הנתבעת צווי ההרחבה מענף התעשייה או הסכמים קיבוציים שבענף המתכת.

עוד קבע ביה"ד לעבודה, כי למרות שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף בתעשייה 2006, מתייחס באופן מפורש לענפי אלקטרוניקה, התוכנה הביוטכנולוגית, תקשורת, אופטיקה ואלקטרוניקה, לפי תוכנו ותכליתו חל על מפעלים ומוקדי ייצור, ולא על חברות מחקר ופיתוח.

ד"ט (אזורי נצ') 17724-05-20 התאחדות התעשיינים בישראל – אר. אס. אל. אלקטרוניקה בע"מ (פורסם בנבו, 16.09.2020)‏‏ – לפסק הדין.


הכותבעו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, הינו שותף במשרד ליפא מאיר ושות' וראש מחלקת דיני עבודה.


*הבהרההאמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.