חדשות ופרסומים

סינגפור מוכרת לרבים מאיתנו כעיר-מדינה ייחודית. עם זאת, לא רבים מודעים למכלול ההזדמנויות העסקיות והמימוניות שמייצרת הקהילה העסקית בסינגפור.

מיקומה הגיאוגרפי והאסטרטגי של סינגפור, סמוך לסין, אינדונזיה, מלזיה ועוד, כמו גם שלטונה היציב והיעיל, מעניקים לה מעמד של מרכז פיננסי איזורי – מעין "שווייץ של מזרח אסיה".

רק לאחרונה דורגה סינגפור כמדינה בעלת הכלכלה התחרותית ביותר בעולם בשנת 2019 (לפני ארה"ב)[1]. זאת בצד דירוגה במקום השני בעולם מבחינת קלות עשיית העסקים במדינה (ישראל דורגה במקום ה – 49)[2]. במהלך תשע השנים האחרונות דורגה סינגפור, מדי שנה, כמדינה הידידותית ביותר למשקיעים[3].

לא למותר לציין, כי קיימים קשרים אמיצים, מדיניים, בטחוניים וכלכליים בין ישראל לסינגפור, מאז היווסדה של סינגפור בשנת 1965. בחוזר זה נסקור את מבנה הבורסות של סינגפור והתועלת שיכולה לצמוח לחברות ישראליות ברישום בהן.

הבורסה של סינגפור

הבורסה של סינגפור – ה – SGX היא הבורסה הגדולה ביותר במזרח אסיה (וה – 20 בגודלה בעולם)  – עם למעלה מ – 730 חברות רשומות, בשווי שוק כולל של כ – 750 ביליון דולר ארה"ב ומחזור יומי של כ – 750 מיליון דולר[4]. כ- 40% מהחברות הרשומות בבורסה הן חברות זרות, כאשר במחצית הראשונה של 2019, שבע מתוך תשע ההנפקות שיצאו לפועל היו של חברות זרות (מארה"ב, אוסטרליה ומלזיה).[5]  בין החברות הרשומות בבורסה הראשית ניתן למצוא 219 חברות תעשייותיות, 63 חברות IT, 34 חברות Health Care ו – 18 חברות תקשורת.[6]

בבורסה הסינגפורית פועלות למעשה שתי בורסות: הבורסה הראשית (MainBoard) ובורסת הצמיחה (Catalist).

הבורסה הראשית (Main Board)

תנאי הכניסה לבורסה הראשית הם כמותיים ואיכותיים כאחד.

מן הפן הכמותי – החברה נדרשת לעמוד באחד משלושת הקריטריונים הבאים:

♦ רווח (לפני מס) של לפחות 22 מיליון דולר ארה"ב* בשנה שקדמה להנפקה, וותק של שלוש שנים לפחות.

♦ רווחיות בשנה שקדמה להנפקה, ותק של שלוש שנים לפחות ושווי שוק של לפחות 110 מיליון דולר ארה"ב* בעת ההנפקה.

♦ קיום הכנסות כלשהן בשנה שקדמה להנפקה ושווי שוק של לפחות 220 מיליון דולר ארה"ב* בעת ההנפקה.

* הסכומים הנ"ל מבוססים על המרה של סכומים הנקובים בדולר סינגפורי.

מן הפן האיכותי, החברה נדרשת לעמוד בדרישות הבאות:

♦ החברה הינה עסק חי ויש לה דוחות מבוקרים.

♦ לחברה תשתית פיננסית איתנה ותזרים מזומנים חיובי.

♦ אין לחברה, במועד ההנפקה, כל חובות לדירקטורים, בעלי מניות מהותיים וחברות קשורות.

♦ לחברה צוות ניהולי ראוי שיתפקד בחברה גם לאחר ההנפקה.

♦ בחברה לכל הפחות שני דירקטורים בלתי תלויים, כאשר לפחות שליש מהדירקטורים (ובמקרים מסויימים – לפחות מחצית) הינו בלתי תלוי.

♦ כל נושאי ניגוד העניינים הקיימים בחברה הוסדרו לפני ההנפקה.

♦ החברה נתנה גילוי נאות בתשקיף.

כמו-כן נדרשת החברה להבטיח פיזור הולם של מניותיה בקרב הציבור (לפחות 25% ממניות החברה לאחר ההנפקה צריכות להיות מוחזקות בידי הציבור – כלומר בידי מי שאינו בעל שליטה, חבר בקבוצת שליטה או בעל מניות מהותי. ככל ששווי החברה עולה, רף החזקות הציבור הנדרש יורד) ומספר בעלי המניות מקרב הציבור צריך לעלות על 500.

בורסת הצמיחה ( Catalist)

בורסה זו מיועדת לחברות חדשנות המצויות בצמיחה. בצד הסרת דרישות הסף החלות על חברות הנסחרות בבורסה הראשית, והקלה משמעותית בדרישות התשקיף, הדרישות להחזקות של הציבור ולמינוי דירקטורים חיצוניים, נדרשות החברות בבורסת הצמיחה להיות מלוות על ידי Sponsor כל עוד הן רשומות למסחר (בדומה ל – Nominated Advisor – Nomad ב – AIM). למעשה, ה – Sponsor הוא זה שיחליט אם להגיש חברה לרישום בבורסה זו, והוא זה שיתחייב ללוות את החברה ולפקח על התנהלותה הבורסאית למשך שלוש שנים לפחות ממועד הרישום (הדרישה לליווי  Sponsor תעמוד בתוקפה כל העת, אולם לאחר שלוש שנים ניתן למנות Sponsor אחר).  הסכומים המגוייסים על ידי חברות אלו נמוכים יחסית ובמחצית הראשונה של 2019 נעו בין 3 מיליון דולר ארה"ב ל – 11 מיליון דולר ארה"ב.[7]

ההקשר הישראלי

נכון להיום רשומות שתי חברות ישראליות ב – SGX: שרין טכנולוגיות בע"מ (המיוצגת על ידי משרדנו) – הנסחרת בבורסה הראשית וקבוצת טרנדליינס בע"מ – נסחרת בבורסת הצמיחה. עם זאת, ניתן לצפות כי העניין בשיתוף הפעולה הישראלי-סינגפורי רק יגבר, בין היתר בהתחשב בכך שלפני כשנה הוצא צו המאפשר רישום כפול הדדי של חברות הנסחרות בישראל ובסינגפור[8]. בד בבד עם חתימתו של צו זה חתמו ה –SGX  והבורסה לניירות ערך בתל-אביב על מזכר הבנות המיועד להגביר את שיתוף הפעולה בין הבורסות, בדגש על חברות בתחומי הטכנולוגיה והביומד[9].

נוכח היכרותנו רבת השנים עם שוק ההון הסינגפורי, נשמח לסייע ללקוחותינו בבחינת אפשרויות לגיוס הון מסינגפור, רישום חברות למסחר ויצירת קשר עם שותפים פוטנציאליים. 

הכותב, עו"ד אמיר זולטי, הינו שותף במשרד ליפא מאיר ושות' וראש תחום הייטק.

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.

[1] https://www.imd.org/wcc/world-competitiveness-center-rankings/world-competitiveness-ranking-2019/

[2] https://www.doingbusiness.org/content/dam/doingBusiness/media/Annual-Reports/English/DB2019-report_web-version.pdf

[3] http://www.iberglobal.com/files/business_climate_eiu.pdf

[4] https://www2.sgx.com/research-education/historical-data/market-statistics

[5] https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/sg/Documents/audit/sg-aud-sg-ipo-capital-market-mid-year-report-pr.pdf

[6] https://sginvestors.io/sgx/stock-listing/sector

[7] https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/sg/Documents/audit/sg-aud-sg-ipo-capital-market-mid-year-report-pr.pdf

[8] צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית לחוק), התשע"ח-2018.

[9] https://info.tase.co.il/Heb/about_tase/news/2018/Pages/PR_20180514.aspx