בעוד שבארה"ב, קנדה ואוסטרליה יש מנגנון מיוחד לדחיית תביעות השתקה, בישראל רוב התביעות מתנהלות באורח מלא. על שולחן הכנסת הונחו הצעות חוק שמבקשות לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי למחוק תביעות השתקה על הסף.
ד"ר גאי כרמי, שותף במשרדנו, כתב את הדוקטורט שלו בארה"ב בנושא חופש הביטוי. בשיחה ל-TheMarker אומר כרמי כי "קשה להעריך את התופעה של מספר תביעות ההשתקה בישראל, לדעתי כמות תביעות ההשתקה שמוגשות בפועל גדול ממה שאנו יודעים והסיבה לכך היא בגלל שרוב התביעות האלה נסגרות בדרך של פשרה לפני שהם מגיעות לאולם בית המשפט והדבר הזה יוצא אפקט מצנן"."אם בא אליי לקוח שרוצה להגיש תביעת השתקה, ההצעה שלי היא לא להגיש. הסיבה לכך היא שכאשר מגישים תביעה השתקה עצם הגשת התביעה נותנת שופר לביטוי שתובעים בגינו ומהדהדת את האמירה שרוצים להעלים. חשוב לחדד שתביעת השתקה היא לא תביעת דיבה רגילה על אדם שהוציאו את דיבתו רעה. תביעות השתקה מוגשות נגד הבעת ביקורת לגיטימית, במקרה כזה גם אם הלקוח כועס אני מסביר לו שכדאי לנשום עמוק לקחת שני צעדים אחורה ולהסתכל על הדברים בפרספקטיבה הנכונה.", אומר כרמי."פעם אחת הוצאתי מכתב התרעה לפני הגשת תביעת לשון הרע, כלפי מומחה שפרסם טענות עובדתיות שגויות ביחס לפרויקט של לקוח גדול שלי. מכתב ההתרעה מצא את דרכו לכל מיני פורומים בפייסבוק שגרנו לביקורת קשה על הלקוח שלי, וזה היה בלי שהוגשה תביעה בבית המשפט. זה רק מראה שאפילו האיום בהגשת תביעה עלול לגרום לאפקט שלילי מבחינת יחסי ציבור למי שמאיים בהגשה של תביעה, ולכן אני שמח שרוב הלקוחות שלי מקבלים את העצה שלי".
האם לדעתך יש צורך בחקיקת חוק מיוחד בנושא תביעות השתקה?
"ללא ספק. בגלל שבישראל כללי הפרוצדורה מאוד מקשים על סילוק על הסף של תביעות שופטים חוששים לסלק על הסף תביעות השתקה בלי שהן נידונות באופן מלא בבית המשפט, דיון כזה עולה הרבה כסף ולוקח כמה שנים. אני מכיר רק דוגמה אחת של שופטת בית משפט שלום בכפר סבא, ניצה מימון-שלום-שעשוע שסילקה על הסף בתביעת השתקה. במקרה זה היה מדובר בביקורת שנמחתה על יצרנית מנשאים לתינוקות בקבוצת פייסבוק, היצרנית הגישה תביעה והשופטת החליטה לסלק את התביעה על הסף כיון שמדובר בביקורת ציבורית לגיטימית".
הוצאות משפט בישראל
"תביעת השתקה שביהמ"ש דוחה וסבור שלא היה צריך להגישה מלכתחילה, לרוב מלווה בהחזר מלוא ההוצאות של הנתבע אבל הקושי עדיין קיים בכך שאין אצלנו תרבות של פסיקת הוצאות עונשיות. חקיקה תאפשר גם לפסוק עונשיות מה שיביא להפחתה של התופעה הזאת", אמר כרמי. "יש נקודת אור בקצה המנהרה. בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות שאמורות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, ישנה עילה חדשה לסילוק על הסף של תביעות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט. יכול להיות שזה ייתן כלי לבתי משפט לסלק תביעות השתקה על הסף גם בלי חקיקה ספציפית ויהיה צריך לראות איך זה יתפתח".