חדשות ופרסומים

ככל שחולף הזמן מתחזקים הסימנים כי מגפת הקורונה (או בשמה המדוייק COVID-19) אינה מתכוונת להיעלם מחיינו: מספר הנדבקים, בארץ ובעולם, עולה, וכך גם מספר המתים. נכון למועד כתיבת מזכר זה (יום ד, 4 במרץ 2020) התגלו בעולם 93,573 מקרים, 3204 אנשים נפטרו ו – 51,043 אנשים החלימו.[1] נכון להיום, על פי המידע הקיים, המדינות "המובילות" הן סין (עם למעלה מ- 80,000 מקרים), קוריאה (עם למעלה מ – 5,000 מקרים), איטליה ואיראן (עם כ- 2,500 מקרים בכל מדינה), בשבע מדינות  מפותחות נוספות (יפן, בהתעלם מה – Diamond Princess, שם נתגלו 706 מקרים, ארה"ב, גרמניה, צרפת, ספרד, הונג קונג וסינגפור) מספר המקרים עומד על מאות בודדות ובכל היתר מדובר על עשרות או יחידים.

עד כה, הגורם הממשלתי הפעיל ביותר בכל הנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה היה משרד הבריאות. מנכ"ל משרד הבריאות הוציא את צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (שתוקן כבר חמש פעמים מאז הוצא), צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (יצויין כי הוראות אלו אינן חלות על ההיבטים הכלכליים הנוגעים מן הבידוד).

כמו-כן הוציא משרד הבריאות (ביום 26 בפברואר 2020) את האזהרה הבאה:

א. הערכת המצב במשרד הבריאות היא כי יש סיכוי גבוה לכך כי התחלואה התפשטה באזורים נוספים באירופה ובמקומות רבים אחרים בעולם ועל כן, משרד הבריאות קורא לציבור לשקול נחיצות נסיעות לחו״ל באופן כללי, מעבר לחובת הבידוד לשבים ממדינות ספציפיות.

ב. נוסף על האמור – יש להימנע מנסיעות לכנסים, כינוסים והתקהלויות בינלאומיות אחרות, ובכלל זה גם נסיעה לאירועים בעלי אופי דתי בהם מתכנסים אנשים ממדינות רבות. כמו כן, יש להימנע מקיום כנסים בינלאומיים בישראל. הנחיות מפורטות יועלו לאתר המשרד. [2]

קריאה/המלצה זו באה לאחר פרסום "אזהרות מסע"/המלצות להימנע מנסיעות לסין, יפן, קוריאה, תאילנד ואיטליה.

בצידה של פעילות ממשלתית זו ניכרות גם השלכות של ממש על הפעילות הכלכלית בארץ ובחו"ל: תערוכת המובייל העולמית, MWC, שהייתה אמורה להתקיים בברצלונה בין 24 ל-27 בפברואר בוטלה[3], חברת אל-על מבטלת טיסות למזרח ולאיטליה ומאיימת לפטר 1,000 מעובדיה[4] וחברות תעופה אחרות, כמו גם סוכנויות נסיעות, וחברות נסחרות מדווחות גם הן על קשיים של ממש.[5]

אנו מצויים עדיין בשלבי ההתמודדות הראשוניים עם השלכות הקורונה, אולם ניתן להניח כי בעתיד הנראה לעין נהיה עדים ל"תביעות קורונה" מסוגים שונים: בהתייחס ליבואני מוצרים מהמזרח או מאירופה, למפעלים יצרניים שחומרי הגלם שלהם מגיעים מסין ומקוריאה, לחברות שביטלו את השתתפותן בכנסים ועוד ועוד.

האם המערכת החוקית והחוזית מספקת מענה ראוי לנושאים אלה? כמעט כל מי שחתם אי פעם על חוזה מסחרי מכיר את סעיפי ה"כח העליון" על ניסוחיהם השונים. בהערכה זהירה, ניתן לומר כי רובם של סעיפים אלה אינם מתייחסים מפורשות למחלות ומגיפות.

בנוסף – סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשכ"ט-1969 (סעיף שכותרתו: "פטור בשל אונס או סיכול החוזה") קובע, כי:

"א) הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי-אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".

חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), תש"ס-1999 המחיל את אמנת האומות המאוחדות בדבר חוזים למכר טובין בין-לאומי, שנחתמה בוינה ביום 11 באפריל 1980 ("האמנה"), קובע, בסעיף 79 לתוספת (כלומר – סעיף 79 לאמנה):

"(א)      צד אינו אחראי לאי-קיום חיוב מחיוביו, אם הוא מוכיח כי אי הקיום נגרם בשל מכשול שאינו בשליטתו, ושלא ניתן לצפות ממנו באופן סביר להתחשב במכשול בעת כריתת החוזה, או למנוע אותו, או להתגבר עליו, או על תוצאותיו.

(ב)       כאשר נבע אי-קיום של צד מאי-קיום של צד שלישי, שעמו התקשר כדי לקיים את החוזה, בשלמותו או בחלקו, פטור אותו צד מאחריות רק אם –

(1)            הוא פטור לפי הוראות סעיף קטן (א);

(2)            האדם שעמו התקשר היה פטור לו היו הוראות סעיף קטן (א) חלות עליו.

(ג)        הפטור לפי סעיף זה יחול בתקופה שבמהלכה קיים המכשול.

(ד)        הצד שאינו מקיים את חיוביו חייב להודיע לצד האחר על המכשול, ועל השפעתו על יכולתו לקיים את חיוביו; לא קיבל הצד האחר את ההודעה בתוך זמן סביר לאחר שהצד שאינו מקיים ידע, או היה עליו לדעת על המכשול, יהא חייב בפיצויים הנובעים מאי-קבלה כאמור.

(ה)       אין בסעיף זה כדי למנוע מכל צד לממש כל זכות אחרת נוסף על הזכות לתבוע פיצויים לפי אמנה זו."

במישור הבינלאומי ניתן להצביע גם על הוראות ה International Chamber of Commerce – ICC, לפיהן, כח עליון (Force Majeure) כולל:

War, armed conflict, hostilities, invasion, act of a foreign enemy, civil war, acts of terrorism, sabotage, piracy, compliance with any law or governmental order, act of God, epidemic, natural disaster such as cyclone, volcanic activity, landslide, tsunami, flood, blizzard, earthquake, or explosion, fire, destruction of machines, general labour disturbances such as boycott, strike, lockout, go-slow or occupation of premises.[6] (הדגשה הוספה).

האם סעיפי החוק וסעיפים חוזיים כאלו יספקו לנו מענה להשלכות הקורונה – מוקדם לקבוע עדיין. בחינת הפסיקה בישראל עד היום מגלה כי בתי המשפט גילו גישה מצמצמת עד מאד באשר לפרשנות סעיף זה: כך העיר כב' המ"מ לנשיא לנדוי, בענין טענת סיכול שנסמכה על מלחמת יום כיפור:

"אמנם פרוץ המלחמה, כאשר זו פרצה ביום הכפורים, הפתיע את הנהגתה הצבאית והמדינית של המדינה ומה שאלה לא חזו מראש, סתם אזרח בוודאי לא חייב היה לראות מראש. אבל השאלה היא לדעתי אם, כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה, סכנה של פרוץ מלחמה במועד כלשהו, קרוב או רחוק, אינה קיימת תמיד, כך שבעניני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל; והאם אין די בסכנה צפויה כזאת כדי שתישלל טענת הסיכול עקב פרוץ מלחמה?"[7]

עם זאת, ככל שסעיפי "הכח העליון" החוזיים מתייחסים מפורשות למגפות או לפגעי טבע, ולחלופין, ככל שהתפשטות הקורונה תחמיר ותתרבה, אפשר שהרשויות ובתי המשפט, בארץ ובחו"ל, יכירו בה כ"כח עליון" או כעילה לסיכול הסכם.

ואכן, משרד האוצר ההודי כבר הכריז כי יש לפרש את המילים “a natural calamity” שב   – Manual for Procurement of Goods, 2017, שהוצא על ידי המשרד, ככוללת גם את אירועי הקורונה. ימים יגידו אם הכרזה דומה תינתן גם במדינות אחרות.

אנו מאחלים לכולכם בריאות טובה והחלמה (עסקית) מהירה.

הכותב, עו"ד אמיר זולטי, הינו שותף במשרד ליפא מאיר ושות' וראש תחום הייטק.

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.

[1] https://www.worldometers.info/coronavirus/

[2] https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/26022020_3.aspx

[3] https://www.ynet.co.il/digital/mobile/article/rJ11moTZQ8

[4] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3797312,00.html

[5] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001319557

[6] פסקה 3 של ה – ICC Force Majeure Clause 2003. הדגשה הוספה.

[7]  עא 715/78 אריה כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, פ"ד לג(3) 639