חדשות ופרסומים

"יזמים וקבלנים יעמדו בפני שוקת שבורה ממש בקרוב" כך פתח אתמול עו"ד ארז תיק, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרדנו, את פורום דנס בתחום הנדל"ן. והסביר: "לגבי היזמים, עלויות המימון המאמירות על רקע עיכובים בפרויקטים, מעמידות אותם בפני הפסדים צפויים בפרויקטים שבהם הקרקעות נרכשו במזומן. היזמים גם חשופים לתביעות מרוכשים בשל איחורים, לעיכוב בשחרור ערבויות […]

לצד נושאים המחוייבים באישור אסיפת החברים, החליטו קיבוצים לא מעטים על כללים המחייבים את גופי הניהול אצלם להביא לאישור האסיפה גם נושאים, שמבחינת הדין, אינם טעונים אישור האסיפה, וניתן היה לקבל את ההחלטה לגביהם בהנהלות הקיבוץ (כך, למשל, תוכנית עסקית הכוללת השקעה משמעותית או התקשרות חריגה). החברים החליטו על מתכונת זו, כדי להיות מעורבים בהחלטות […]

פורסם הפרק החדש במדריך המקיף לליטיגציה ויישוב סכסוכים לשנת 2022 של Lexology Getting the Deal Through. עורכי הדין אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה ורעות בייץ, שותפה במחלקת הליטיגציה, נבחרו להציג את עולם המשפט הישראלי על היבטיו השונים. המדריך הסוקר למעלה מ-30 מדינות, מאפשר לקוראיו השוואה פשוטה יחסית לדינים זרים בסוגיות דומות. לקריאת הפרק הישראלי (PDF) […]

מגפת הקורונה ערערה מוסכמות רבות בכל הנוגע להגנת הפרטיות וחירויות הפרט מאז מרץ 2020. בעוד שפסיקות מסוימות של בית המשפט העליון נתנו מקום לתקווה, הפרטיות של כולנו עדיין נתונה למתקפה מתמדת. קיראו את הניתוח של ליפא מאיר ושות' ושל עו"ד אמיר זולטי במסגרת המהדורה האחרונה של US Israel Legal Review (עמוד 70). לקריאת המאמר במלואו

ההשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית עלו על 20 מיליארד דולר תוך פחות משישה חודשים ב-2021 לבדה! ישנה התעניינות עולמית שהולכת וגוברת בפוטנציאל של טכנולוגיות בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית, ומומחים רבים רואים שהעתיד של מגזר זה תלוי בשימוש ושליטה ביכולות הביג דאטה ובינה מלאכותית לחיזוי אלגוריתמי. קרא את התרומה החשובה בנושא של ליפא מאיר ושות' והשותף גרי […]

משבר האקלים הולך ומקבל ביטוי מוחשי עם התרחשותם של אירועי אקלים קיצוניים ברחבי העולם, ונראה כי אצל מנהיגי העולם, ובכלל זה ממשלת ישראל, בשלה ההבנה שחייבים להתמודד עם המשבר ולפעול בנושא בתיאום ובמשותף . "מדינת ישראל שואפת להפחית את פליטת גז החממה בשטחה ב-27% עד 2030, יעד שבקנה מידה עולמי נחשב נמוך. לכן, יש מקום […]

בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת שיש חופש לעצב רכישת חברה כהצעת רכש מלאה לפי סעיף 336 לחוק החברות, התשנ"ט–1999 או כמיזוג לפי סעיף 320 לאותו חוק. בפסיקה נקבע עוד כי הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות יכול להחליף הצעת רכש מלאה אם העסקה לא יכולה להיעשות כהצעת רכש מלאה וההסדר הינו על דעת החברה […]

"תעשייה 4.0" הינה מגמה עולמית עדכנית, המכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית". המדובר בתפיסה ארגונית חדשנית לניהול מפעל חכם ומודרני, באמצעות אוטומציה וחילופי נתונים בטכנולוגיות ייצור. חשיבותה מתבהרת על ציר המהפכות התעשייתיות שקדמו לה. החידושים והטכנולוגיות, מניעים שתי מגמות בתעשיה ובאיכות הסביבה. בכך נוצרת הזדמנות חסרת תקדים לשילוב מלא של יעדים, הן עסקיים והן סביבתיים, בגופים תעשייתיים. בניגוד לתפיסה […]

חוק אוויר נקי הוא אבן דרך בהתפתחות המודעות הסביבתית בישראל בכלל והאסדרה )רגולציה( הסביבתית בפרט. הדעה הרווחת היא שהחוק חולל לא פחות ממהפכה. לתפיסתי, החוק העביר מן העולם את הבסיס הנורמטיבי הכללי והמיושן לפיקוח על זיהום האוויר שנקבע בחוק מניעת מפגעים מ– 1961 , והחליף אותו במנגנוני אסדרה מודרניים וסדורים. הכוונה הייתה, שבעקבות החוק ייבנה במשרד להגנת הסביבה מנגנון מקצועי שמחד […]

ראיון עם עו"ד אלון פומרנץ על התקנות החדשות להגנת הפרטיות בישראל ובאירופה שמעוררות שאלות נוקבות בקרב מנהלי חברות ותאגידים; וגם מדריך קצר על הרגולציה החדשה להגנת הסייבר. לקריאה כתבתו של יואל צפריר

בשנים האחרונות אנו עדים לכניסתו של עקרון הזהירות המונעת לחקיקה הישראלית במגוון חיקוקים בנושאי הגנת הסביבה. מבלי לגרוע מחשיבותו של העיקרון, אין להמעיט ממורכבות האתגר הכרוך ביישומו, שמצריך לעתים כושר ניתוח מעמיק ומקיף ואף יכולת קבלת הכרעות ערכיות קשות. הכנסתו של העיקרון בדרך של אזכורו בסעיפים כלליים של מטרות החקיקה, ללא הבניית כלים ושיטות נאותות […]

לרגולציה בישראל פנים רבות, ורגולטורים רבים. כאשר רגולטורים שונים מאסדרים את אותה תופעה, מתקיים ביזור רגולטורי, שלו יתרונות וחסרונות גם־יחד. מאמר זה סוקר את הביזור הרגולטורי ונותן בו סימנים לפי סיווג הרגולטורים המעורבים מבחינת מבנה הסמכות, הערכים המוגנים, והמאפיינים המוסדיים הרלוונטיים. כאשר מתקיימת חפיפה בין רגולטורים שונים, עולה שאלת ההסדרה המערכתית הרצויה, שתמנע כפילויות וחיכוכים מיותרים, ותאפשר לכל רגולטור […]

גם אם הנפט מעקבה לא יגיע לחופי אילת, האם באמת ניתן להירגע? לנוכח הסיכונים הסביבתיים המאיימים על המרחב הימי כתוצאה מהתגברות הפעילות העסקית בו, ולאור המציאות הרגולטורית המבוזרת, עולה הצורך להאיץ את יישומו בישראל של עקרון הניהול המשולב של המרחב הימי, וזאת במסגרת סטטוטורית מתוקצבת ומקצועית, בדומה למדיניות אחרות בעולם. זאת על מנת שיינתן מענה הולם […]

החופים והמרחב הימי של הים התיכון הם ממשאבי הטבע החשובים בישראל. בשנים האחרונות אנו עדים לכניסתם המואצת של יזמים פרטיים ובעלי אינטרסים כלכליים ומסחריים לפעילות באיזורים חופיים ומיים אלה, תוך יצירת סיכונים של זיהום ופגיעה אקולוגית. מציאות זו מציבה אתגרים של רגולציה סביבתית יעילה, שתחול על השימושים השונים המתקיימים בחופים ובמרחב הימי של הים התיכון […]

חקיקתו של חוק אוויר נקי התיימרה לבטא שינוי מהותי בסדר היום הסביבתי בישראל. מאמר זה סוקר ומנתח את הרקע ההיסטורי (המשפטי, החברתי והציבורי) של הצעת החוק והשתלשלות העניינים שהובילה לחקיקתו. ניתוח זה, לצד היקפו של החוק שנחקק והוראותיו המפורטות והמקצועיות, וכן העובדה שיוזמת החקיקה גובשה בידי התנועה הסביבתית החוץ ממשלתית, מבססים את ההכרה בכך שמדובר בנקודת ציון במשפט הסביבתי בישראל. […]

המרחב הימי של ישראל בים התיכון מעורר בשנים האחרונות עניין ציבורי רב לאור קידוחי הגז והנפט המתבצעים בו, ולנוכח התשתיות השונות שקיימות בו ושמתוכננות להיבנות בו. אלה יוצרים לחצי פיתוח, צפיפות שימושים, וקונפליקטים ומאבקים בין בעלי העניין השונים. ריבוי ערכי הטבע הייחודיים ומגוון המינים שהמרחב הימי מתאפיין בהם מחד גיסא, והגידול בהיקף השימושים והפעילויות בו מאידך גיסא, מציבים אתגרים […]