חדשות ופרסומים

בחודשים האחרונים החל לפעול צוות בינמשרדי לבחינת שימושי הבינה המלאכותית (לרבות למידת מכונה) במגזר הפיננסי (להלן – "הצוות הבינמשרדי" או "הצוות"). הצוות פנה לאחרונה לציבור לקבלת מידע על השימוש הקיים והצפוי בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי ובמוסדות פיננסיים. המועד האחרון להגשת התייחסויות לצוות הבינמשרדי הינו 1 במאי 2023.

כמפורט בקול הקורא מטעם הצוות הבינמשרדי (להלן – "הקול הקורא"), ברקע הדברים, בשנים האחרונות התרחב השימוש בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה בכלל ובמגזר הפיננסי בפרט, והוא מקיף כיום מגוון של פעילויות. זאת, על מנת לסייע בידי גופים פיננסיים בניהול סיכונים ובקבלת החלטות בדבר מתן המלצות השקעה בשוק ההון, ניהול תיקים אוטומטי, חיתום לצורך התקשרות באשראי או ביטוח, שירות לקוחות, הצעות ערך ללקוחות, יישוב תביעות ביטוח, ועוד.

לפי הקול הקורא, לאור השימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה במגזר הפיננסי, התפרסם בחודש יולי 2022 מטעם המחלקה למשפט כלכלי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים דוח אקדמי בנושא ״בינה מלאכותית במגזר הפיננסי: שימושים נפוצים, אתגרים וסקירה השוואתית של התמודדות רגולטורית״, אשר נכתב על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב.

בהמשך לפרסום הדוח ולהמלצות העולות ממנו, הוקם צוות בינמשרדי לבחינת השפעות השימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית ותהליכי קבלת החלטות אוטומטיים ומערכות דומות, במגזר הפיננסי. הצוות מורכב מנציגי משרדי האוצר והמשפטים (ייעוץ וחקיקה), רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות התחרות. הצוות צפוי, בין היתר, לגבש תמונת מצב עדכנית של השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי בישראל, להעריך את השפעתה של הבינה המלאכותית על פעילות ושירותים פיננסיים בישראל בהווה ובעתיד הקרוב, לגבש המלצות ביחס לצורך באסדרה ואופן עיצובה (ככל שנדרשת), וכן לבחון הבהרות משפטיות (ככל שנדרשות) ביחס לדין הקיים, תוך שקילת שיקולי מדיניות ואינטרסים נוספים הכרוכים במערכת הפיננסית.

בהתאם לקול הקורא, הצוות פונה לציבור הרחב ולבעלי עניין להעביר מידע ועמדות ביחס לנושאי העיסוק של הצוות, ובכלל זאת:

1. השימושים הנוכחיים והצפויים בבינה מלאכותית בסקטור הפיננסי בישראל, לרבות מידע בדבר סוג המודלים בהם נעשה שימוש (מידת אוטונומיות, תהליך התעדכנות המודלים וכו');

2. החסמים העומדים בפני גופים פיננסיים ואחרים בפיתוח, התנסות ושימוש בבינה מלאכותית (הטכנולוגיים, העסקיים, הרגולטוריים או המשפטיים);

3. התועלות משילוב טכנולוגיות אלה בעבודת גופים פיננסיים (הפחתת עלויות, שיפור ביצועים, דיוק, התאמה ללקוח, שיפור השירות וההצעות ללקוחות, ניהול סיכונים וכדומה);

4. האתגרים והסיכונים בשימוש בבינה מלאכותית (ובין היתר בהיבטי יציבות מערכתית, הסברתיות (explainability ו/או interpretability) וקופסה שחורה, אחריות וחובות זהירות ואמון,            הטיות ומניפולציות על המידע, פרטיות, תחרות, הגנת הצרכן, אבטחת מידע וכו');

5. האמצעים הננקטים להתמודדות עם האתגרים האמורים ונוספים: כלי ניהול סיכונים, ביקורת אלגוריתמית (Algorithm Audit) כאמצעי להפחתת סיכונים, סיכוני סייבר, עמידה בכללים           רגולטוריים ומשפטיים, כגון איסור אפליה וכדומה;

6. המדיניות והאסדרה הראויות בתחום הבינה המלאכותית במגזר הפיננסי, לרבות בהיבטי פיקוח, אתיקה, רגולציה עצמית, נסיינות, סטנדרטים וכדומה;

7. נושאים נוספים שעל הרגולטורים והממשלה להידרש אליהם בבואם לבחון את האסדרה של תחום זה.

לקול הקורא מטעם הצוות הבינמשרדי (להגשת התייחסויות עד ליום 1.5.2023):
Artificial_intelligence_team_financial_sector.pdf (isa.gov.il)

*הכותבת הינה ורד זליכה, שותפה וראשת תחום סייבר ואינטליגנציה מלאכותית (AI), בסיוע דניאל צימבלר ממשרדנו.