חדשות ופרסומים

עדכון תעריף דמי הבראה לשנת 2023

ביום 13.7.2023 פורסמה ע"י שר העבודה הודעה על כוונה ליתן צו המרחיב את תחולת ההסכם הקיבוצי הכללי, המעדכן את דמי ההבראה במגזר הפרטי, על כל המעסיקים במגזר הפרטי ועובדיהם, אשר אינם זכאים לעדכון מכוח הסכמים קיבוציים אחרים.
במסגרת הצו, יעודכן תעריף יום הבראה מ- 378 ₪ ל- 418 ₪.
חובת התשלום בסכום המעודכן תחול עם פרסום צו הרחבה פורמלי (ככל הנראה בחודש אוגוסט או ספטמבר), אולם היא תחול באופן רטרואקטיבי לתקופה מיום 1.7.23 ועד ליום 30.6.24.
נוסח הודעת העדכון

בג"ץ פסל את מנגנון ניכוי כספי פיקדון שמופקדים עבור עובדים זרים נוכח פגיעה משמעותית בזכות החוקתית לקניין

בהתאם לחוק עובדים זרים ולתקנות עובדים זרים, חלה חובת הפקדת לפיקדון עובדים זרים, כך שעל המעסיק להפקיד פיקדון בסך מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק. העובד הזר זכאי לקבל את כספי הפיקדון בתנאי שעזב את ישראל עד מועד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה (להלן: "המועד הקובע"). ככל שהעובד הזר לא עזב את ישראל במועד הקובע, נקבע מנגנון ניכוי הדרגתי, כך שבסופו של יום, ככל שהעובד עזב את ישראל בחלוף חצי שנה מהמועד הקובע ומעלה, ינוכה מלוא סכום הפיקדון שנצבר.
העותרים, שני עובדי בניין שפיקדונם נשלל נוכח עזיבתם בחלוף חצי שנה מהמועד הקובע, טענו כי מנגנון הניכוי פוגע בהם פגיעה בלתי חוקתית, ועל כן, יש לבטלו.
בג"ץ קבע, כי מנגנון הניכוי פוגע פגיעה מובהקת בזכות לקניין של העובדים הזרים, אחת מן הקבוצות הפגיעות ביותר בחברה, שהרי מדובר בכספים שנצברו לטובתם כהפרשות סוציאליות במשך תקופת עבודתם, אשר מהווים את קניינו.
עוד נקבע, כי מדובר בפגיעה בלתי מידתית, והעובדה כי קיימת האפשרות כי העובד יאבד לאחר מספר חודשי שיהוי את מלוא התשלומים הסוציאלים שהפקיד עבורו המעסיק בסך של אלפי שקלים מעוררת מנגנון פוגעני ביותר אשר אינו חוקתי.
על כן, בג"ץ קבע כי יש ליתן לכנסת תקופה של כ-6 חודשים לגיבוש הסדר חלופי, וכי ככל שלא יגובש הסדר חלופי יבוטל מנגנון הניכוי.
[בג"ץ 6942-19 מיכאיל צ'באנו נ' שר הפנים (פורסם בנבו, ביום 12.7.2023]

ביה"ד האזורי הורה על ביטול שביתת הרופאים, וקבע כי שביתת מחאה בת שעתיים היא לגיטימית ודי בה כדי לממש את זכות המחאה

ביום 23.7.2023 הכריזה ההסתדרות הרופאית בישראל על שביתת מחאה כללית בת 24 שעות, נוכח ביטול עילת הסבירות.
ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את בקשת המדינה, והורה על חזרה מיידית לעבודה של כל שירותי הבריאות לאחר שהשביתה נמשכה כ- 7 שעות. נקבע כי שביתת מחאה של שעתיים היא לגיטימית, אך לא מעבר לכך.
נקבע שהזכות לשביתה מוגבלת לשביתת מחאה בלבד, כלומר שביתה קצרה שמטרתה אינה להפעיל לחץ כלכלי על המעסיק.
בית הדין האזורי קבע, כי מדובר בשביתת מחאה נוכח החשדות שהציגה ההסתדרות הרפואית. נקבע כי מדובר בחששות עתידיים, ובשלב זה תיאורטיים בלבד, שאינם מצדיקים שביתה כלכלית או מעורבת. זאת ועוד, שביתה המתקיימת תוך פחות מ-15 ימים ממועד ההודעה על סכסוך עבודה מנוגדת לחוק למעט מקרים יוצאי דופן.
בנסיבות אלה, פסק בית הדין, כי השביתה איננה מידתית נוכח עיתוי ההכרזה ומשך השביתה. שביתה בת 24 שעות פוגעת במאות מטופלים וחולים, אולם שביתת מחאה בת שעתיים היא לגיטימית.
[ס"ק (תל אביב-יפו) 57697-07-23 מדינת ישראל – ההסתדרות הרפואית בישראל (פורסם בנבו, ביום 25.7.2023]

שימוש במצלמות לצורכי פיקוח – ביה"ד הארצי קבע, כי פרסום נוהל מפורש לעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה מקיים את חובת היידוע ומאפשר למעסיק לבצע שימוש במידע שנאסף על עובדו במצלמות שהותקנו

ביה"ד האזורי דן בשאלה מה היא הדרך הראויה בה על מעסיקים לפעול כלפי עובדיהם, שעה שבחרו להציב ולהשתמש במצלמות במקום העבודה.
העובדת טענה לפגיעה בפרטיות עקב תצלומים שבוצעו בהגעתה לחניה במקום העבודה ויציאתה מהחניה, ממצלמות שונות שהיו פזורות בחצרי החברה ובמרחבים סמוכים. מנגד טענה החברה כי מדובר במצלמות גלויות, שהוצבו במקום עבודה מאורגן, נציגות העובדים הייתה מודעת לכך, ובמקום היו שלטים שעדכנו על כך שהמקום מצולם.
נקבע, כי דרך המלך היא קיום חובת היידוע על השימוש במצלמות ותכליותיו, באופן שיאפשר לעובדים לכלכל צעדיהם ולקיים את חוזה העבודה בהגינות, תוך קבלת הסכמתם של העובדים לפגיעתם בפרטיות.
עם זאת, נקבע, כי ברגע שהמעסיק קיים את חובת היידוע, רשאי הוא לראות את עובדיו כמסכימים לשימוש במצלמות לצרכי פיקוח, כל עוד לא הביעו התנגדות מפורשת לשימוש. נקבע, כי די בהסכמה של עובד לעצם השימוש במצלמות לתכליות פיקוחיות ולא נדרשת הסכמה נוספת של העובד גם בשלב השימוש הספציפי.
מקום בו קמה התנגדות מצד העובד ו/או נציגיו לשימוש במצלמות, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של המעסיק לעשות שימוש בצילומים למטרות פיקוח בקשר לעובד שהפר את אמון המעסיק ואת חובת תום הלב בה הוא חב לו.
בית הדין הארצי דחה את הערעור וקיבל את עמדת בית הדין האזורי. ביה"ד הארצי הוסיף וקבע, כי מאחר שהמצלמות הותקנו במרחב הציבורי של מקום העבודה ובידיעת העובדים, לא נפל כל פגם בשימוש בתצלומים. לעניין חובת היידוע – נקבע כי המשיבה פירסמה בפורטל נוהל מפורש לעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה, ועל כן, עמדה בחובת היידוע כלפי העובדים.
[ע"ע (ארצי) 1680-10-22 גליה כהן – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, ביום 8.5.2023)]

ביה"ד האזורי קבע כי המעסיקה קיימה את חובת ההשתדלות למציאת תפקיד חלופי בטרם נקיטת הליך פיטורים

ענייננו בתביעה של עובדת לביטול פיטוריה ולהשבתה למקום העבודה. העובדת, שעבדה למעלה מ-30 שנה בהדסה, זומנה לשימוע לאחר אי מציאת פתרון תעסקותי חלופי.
לטענת הדסה, פיטורי עובד ותיק הם צעד חריג ממנו יש להימנע ככל האפשר. עם זאת, להדסה קיימת הפרורגטיבה הניהולית לפיטורים ברגע שמוצו ניסיונות הניוד של העובד. על כן, משלא נמצא פיתרון חלופי לעובדת הוחלט על זימונה לשימוע.
ביה"ד דחה את התביעה וקבע, כי במקרים בהם מעסיק מבקש לפטר עובד מטעמים עניינים ופיטורי העובד מותנים בהסכמת ועד העובדים אך ועד העובדים אינו מתנגד, המעסיק אינו מחוייב בהשתדלות רחבה יותר מן החובה שנגזרת מחובת תום הלב והמידתיות החלה על מעסיק כאשר הוא מבקש לפטר עובד קבוע.
[סע"ש (ירושלים) 18480-01-20 נורית שבי אופנהיימר – הסתדרות מדיצינית הדסה, פורסם בנבו ביום 3.7.2023]

*החוזר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אולם מופנה לשני המינים.

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע בכללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.