ביום 24 במרץ 2025 פורסם תיקון מספר 4 לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשפ"ה-2025 ("החוק" ו"התיקון"). התיקון מביא עמו מספר שינויים משמעותיים שנועדו לשפר את הנגשת השירותים הדיגיטליים לציבור. במסגרת עדכון זה נסקור את השינויים המרכזיים בעקבות התיקון:
1. הגדרת גופים ציבוריים: התיקון מרחיב את ההגדרה של "גוף ציבורי" כך שתכלול גופים נוספים המנויים בתוספת הראשונה והשישית לחוק.
לפני התיקון ההגדרה כללה בעיקר משרדי ממשלה, יחידות סמך, את צבא הגנה לישראל, לשכת נשיא המדינה, מינהל הכנסת, משרד מבקר המדינה, בתי משפט, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, שירות בתי הסוהר, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, תאגידים מקומיים, בתי חולים ציבוריים כלליים, קופות חולים, תאגידים שהוקמו בחוק או לפיו, וחברות ממשלתיות.
בעקבות התיקון, נוספו גופים כמו המוסד לביטוח לאומי, רשות החדשנות, רשות שדות התעופה, ושירות התעסוקה.
2. הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים: התיקון מוסיף פרק חדש (פרק ד'1) העוסק בהנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים (בתי חולים הוחרגו מתחולתו של פרק זה).
״שירותים נפוצים״ מוגדרים כ״פעולות לשם שירות״ שניתנו בשנה קלנדרית אחת לפחות, מבין חמש השנים האחרונות, ביחס ליותר מ-5,000 יחידים או ליותר מ-500 תאגידים.
״פעולות לשם שירות״ הינן לדוגמא: הגשת בקשות לקבלת אישורים, תעודות, רישיונות, קבלת כספים או הטבות, תשלום כספים, הגשת דיווחים או מסירת מידע אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראות שבדין.
גופים ציבוריים מסויימים מחויבים להנגיש את השירותים הנפוצים שהם מספקים באופן דיגיטלי, כך שכל הפעולות הנדרשות לשם קבלת השירות יוכלו להתבצע באופן מקוון, כאשר, לצד זאת, התיקון מחדד כי הדבר כפוף להיבטי פרטיות ואבטחת מידע, כי על הגופים הציבוריים לשקול שיקולי הגנת פרטיות והגנת סייבר, בין היתר תוך התייחסות מושכלת להעברת מידע ״בעל רגישות מיוחדת״ – כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
בין היתר, התיקון מתייחס להיבטים של הזדהות בקשר לשירותים אלה, ושל העברת מידע בדרך מאובטחת, במקרים המתאימים, באופן המלמד על האיזונים שראה המחוקק לנגד עיניו, בין השאיפה להנגיש ככל הניתן שירותים דיגיטליים, לבין הצורך כי הדבר ייעשה תוך שמירה על אבטחת המידע ועל הפרטיות.
יוער כי הנגשה דיגיטלית כוללת שימוש באמצעי קשר דיגיטלי לדוגמא: אתרי אינטרנט, דואר אלקטרוני, ועמדות שירות ממוחשבות.
3. ועדת חריגים: הוקמה ועדת חריגים שתפקידה להמליץ על החרגת שירותים נפוצים מסוימים מחובת ההנגשה הדיגיטלית. ההחרגה הינה בסמכות השר הממונה על הגוף הציבורי הרלוונטי האמון על השירותים הדיגיטליים. הוועדה יכולה להמליץ הן ביוזמתה, והן לפי פנייתו של שר בבקשה להחרגה. הוועדה כוללת נציגים ממשרדי הממשלה השונים (לרבות ראשי מערכי הדיגיטל והסייבר או נציגיהם), והיא תפרסם את החלטותיה באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי .
4. איסוף נתונים ומדידת שביעות רצון: גופים ציבוריים יידרשו לאסוף נתונים הנוגעים להנגשת שירותים לציבור לפי החוק; וכן למדוד את שביעות הרצון של מקבלי השירותים הדיגיטליים באופן מדגמי, ולפרסם את המידע שנאסף באתרי האינטרנט שלהם. המדידה תתבצע מדי שנה ותתייחס לעשרה שירותים לפחות.
5. תחולה הדרגתית והוראות מעבר: ככלל, התיקון כולל הוראות מעבר המאפשרות לגופים ציבוריים להמשיך לספק שירותים בערוצים שאינם דיגיטליים, תוך קביעת תחולה הדרגתית להנגשת השירותים הנפוצים באופן דיגיטלי והגדלתם בצורה הדרגתית, במשך כ – 4 שנים מיום תחילתו של החוק.
התיקון נועד לשפר את הנגישות והזמינות של שירותים ציבוריים באמצעות כלים דיגיטליים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים והגנה על המידע האישי שלהם. בשאיפה – השינויים צפויים להקל בעתיד על הציבור בקבלת שירותים ממשלתיים ולייעל את תהליכי העבודה במתן שירותים ציבוריים.
*האמור כאן אינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ נקודתי, ואנו ממליצים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ממוקד לגבי הנושאים הכלולים בפרסום זה.
העדכון נכתב ע"י עורך דין אמיר זולטי, שותף וראש תחום היי טק ועורכת דין ורד זליכה, שותפה וראשת תחום סייבר ו – AI.