החודש נכנס לתוקפו תיקון לחוק רישוי עסקים המרחיב את מנגנוני האכיפה הסביבתית, ואלו עיקריו בקצרה:
קביעת רישוי עסקים דיפרנציאלי– תהליך הרישוי המעודכן כולל אבחנה בין מספר רמות של סוגי עסקים לפי מורכבותם, וקובע בעבור כל רמת מורכבות תהליך רישוי מותאם, בין השאר בהיבטים של אופן בדיקת התנאים הנדרשים לצורך מתן רישיון, מסלולי רישוי המבוססים על תצהירים ועוד.
הסדרים להגברת הפיקוח והאכיפה הסביבתית לפי הוראות חוק רישוי עסקים-
♦ מתן סמכות להטלת עיצום כספי בשל הפרות– בשנים האחרונות גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. לעניין זה נקבע בתיקון לחוק כי המשרד להגנת הסביבה יהיה מוסמך להטיל עיצום כספי בגין הפרת תנאי רישיון העסק שעניינם הגנת הסביבה. סכום העיצום הכספי להפרת הוראה שעלולה לגרום לנזק ממשי לסביבה יכול להגיע ל-150,000 ₪.
♦ אחריות נושאי משרה – התיקון מטיל חובה מפורשת על נושאי משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק רישוי עסקים בידי התאגיד או בידי עובד עובדיו, והפרת החובה תגרור מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה. זאת, מעבר לחזקה כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה אם נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, אלא אם כן הוא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
♦ אחריות קפידה – עבירות של עיסוק בלא רישיון או היתר או בניגוד לתנאיהם, אי קיום תקנות או אי קיום דרישה לתיקון ליקויים, נקבעו כעבירות של אחריות קפידה. כלומר, אם הוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עבירה, חזקה עליו שעבר עבירה פלילית, ואין צורך להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות. בכך, נקבע הסדר משפטי דומה להסדר החל בחקיקה הסביבתית.
♦ אכיפה הדרגתית ומידתית נגד העסק – בתיקון נוספה האפשרות לתת לעסק הוראה לתיקון ליקויים, טרם הטלת קנס או עיצום כספי בשל ההפרה. אי קיומה של הוראה כאמור מהווה עבירה פלילית וניתן יהיה להטיל בשל אי קיומה עיצום כספי.
♦ עקביות במדיניות האכיפה ומניעת אכיפה כפולה על ידי גורמים שונים באותו עניין – יערך תיאום בין נותני האישור לרשות הרישוי בנושאים אשר לגביהם נתונות סמכויות אכיפה ופיקוח לנותני אישור וגם לרשות הרישוי.
תיקון חוק למניעת פגיעה בטבע של חברות ומפעלים
ערב פיזור הכנסת, אושר תיקון לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (תיקון מס' 10) (מניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים ובאזורים מוגנים), התשע"ט-2018. התיקון שאושר מהווה יישום לעיקרון "המזהם משלם", והוא קובע שני חידושים עיקריים:
♦ הרחבת המונח "מפגע סביבתי" המקנה זכות תביעה – הגדרתן של פגיעה בערכי טבע מוגנים ופגיעה בשטחים מוגנים כ-"מפגע סביבתי", כך שתתאפשר הגשת תובענות אזרחיות במקרים של פגיעות בבתי גידול טבעיים ובמיני בעלי חיים וצומח, שהם קניין הציבור. בעקבות התיקון, גופים ועמותות אזרחיות העוסקים בהגנת הסביבה יוכלו להגיש לבית המשפט תובענות נגד מפעלים וחברות בגין פגיעה בטבע.
♦ הרחבת מהות הפיצוי בגין פגיעה בטבע– במקרים של אובדן בתי גידול ושל נזקים לחי ולצומח, ואשר לא ניתן להשיבם או לשקמם גם עם הפסקתו של המפגע הסביבתי, בית המשפט יוכל לחייב את הנתבע לשלם בשל המפגע הסביבתי שהוא אחראי לגרימתו, סכומים שייועדו למטרות של שמירת טבע, לרבות שיקום בתי גידול שנפגעו והשבה של מיני חי וצומח לטבע, חינוך ומחקר יישומי.
תיקון החוק נעשה ביוזמת החברה להגנת הטבע וחברי כנסת מהשדולה הסביבתית, בעקבות האסון האקולוגי שארע לפני כשנה עקב קריסת בריכת מי תהליך חומציים וזרימתם לנחל אשלים, ובעקבות זיהום שמורת עברונה לפני כארבע שנים עקב קריסת צינור הנפט של קצא"א.
עו"ד ד"ר ציפי איסר איצק הינה שותפה במשרד ליפא מאיר ושות' ומנהלת מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.