מאות ספקים ובעלי מקצוע סופגים נזקים עצומים בשל המצב. האם מזמיני העבודות צריכים לשאת בנטל הכספי, באילו סוגי ביטולים יש לספקים סיכוי לקבל תשלום ומה נחשב לכוח עליון?
על כוח עליון שמעתם? עו"ד אמיר זולטי, שותף במחלקה הבינלאומית במשרדנו ומתמחה בחוזים, עסקאות מסחריות ובינלאומיות, אומר כי "חלק גדול מהסכמי ההתקשרות של ספקים (כמו בעלי קייטרינג, חברות ציוד הגברה, זמרים, אמנים ואחרים) עם מזמיני העבודה, כוללים סעיפי 'כוח עליון', שלפיהם צד להסכם פטור מביצוע התחייבויתיו אם קרו אירועים שאינם בשליטתו הסבירה ושלא היו ניתנים לצפייה מראש. לרוב, סעיפים אלה גם מפרטים רשימת אירועים הבאים בגדרו של 'כוח עליון', כמו מלחמות, רעידות אדמה, שריפות, פעולות איבה וכדומה". כמו כן, מסביר עו"ד זולטי כי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) קובע שצד להסכם יהיה מוגן מתביעת פיצוי או הפרה "בנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים". כלומר, אירועי "כוח עליון" יכולים ליצור גם פטור מקיום התחייבויות חוזיות מכוח החוק.
יחד עם זאת, יודגש כי ככל שהעניין יגיע להליך משפטי, בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה ביקורתית כלפי ניסיונות להתנער מחיובים חוזיים, והגישה הכללית היא שכמעט את הכל ניתן לצפות מראש (כולל אפילו מלחמות ופעולות איבה, ולכן "תירוצי כוח עליון" מתקבלים רק במקרים חריגים ביותר).
עו"ד זולטי מוסיף כי "גם אם יוכרו נסיבות 'כוח עליון' במקרה זה, סביר להניח כי בתי המשפט יבחינו בין אירועים שבוטלו עקב הוראות מפורשות של משרד הבריאות (אירועים המוניים, כנסים בינלאומיים וכו') לבין אירועים שבוטלו עקב החלטה עצמאית (לדוגמא, מסיבות של 200 איש, נסיעה למדינה שלגביה לא הוצאה אזהרת מסע או הוראת בידוד בחזרה ממנה)".
במקרים שנבעו מהחלטה עצמאית ולא מהוראה מפורשת, "סביר להניח כי בית המשפט ייטה פחות להעניק פטור", מסביר עו"ד זולטי. "כדאי לציין, כי להבדיל ממקרים דוגמת צוק איתן, בהם המדינה (מס רכוש) מעניקה פיצוי לעוסקים שנפגעו, למעסיקים שעובדיהם לא הגיעו לעבודה וכדומה – אין תקדימים משפטיים לפיצויים בגין אירועים דוגמת אירוע הקורונה, וקשה להניח שהמדינה תפצה כאן, ודאי לא באופן נרחב". להמשך קריאת הכתבה המלאה לחצו