הקלות נוספות לחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל ו/או ברישום כפול

עדכון לקוחות

כידוע, חברות ישראליות רבות נרשמו למסחר בבורסות זרות (בעיקר בארה"ב, אך גם בקנדה, אירופה, סינגפור, הונג קונג, ועוד). חברות אלו מצאו עצמן לא פעם במצב בו הן מתמודדות עם מערכת דינים כפולה (חוק החברות, תשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), החל עליהן כמי שנתאגדו בישראל, מצד אחד, ודיני ניירות ערך וכללי הבורסה במדינה בה הן נסחרות, מצד שני). מצב זה מקשה על חברות אלו, הנדרשות לא פעם לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות יותר מאלו החלות במקום בו הן נסחרות, או בדרישות כפולות או חופפות, להסביר לציבור המשקיעים הזר מדוע אינן פועלות לפי ההסדרים הקיימים והמוכרים במדינה בה הן רשומות למסחר, וכן הלאה. בנוסף – במקרים מסויימים התקיימו סתירות בין דרישות הדין הזר לדרישות הדין הישראלי – ולא התקיים מנגנון ברור המכריע בין דרישות אלו. אמנם תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש"ס-2000, כפי שתוקנו מעת לעת ("תקנות ההקלות") נתנו מענה מסויים לקשיים אלה, אך מענה זה היה מוגבל וחלקי, הן בתחולתו והן בתוכנו.

ביום 11 למרץ, 2024 פורסם תיקון לתקנות ההקלות ("התיקון"). התיקון התפרסם בצל מלחמת חרבות ברזל וכפי שניתן להבין מדברי ההסבר לתיקון, ההשלכות הכלכליות של המלחמה חידדו את הצורך להקל את הנטל על חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל ("חברות חו"ל") ועל חברות ישראליות הנסחרות הן בארץ והן בחו"ל בבורסה המוכרת על ידי הרגולטור בישראל כבורסה הפועלת תחת מערכת דינים המעניקה הגנה נאותה לציבור המשקיעים (נכון להיום: הבורסות בניו-יורק, טורונטו, לונדון, סינגפור והונג קונג, NASDAQ,  וכן הרשימה המשנית ב -NASDAQ ובלונדון) ("חברות כפולות") –התיקון מרחיב חלק מההקלות הקיימות כך שיחולו על סוגי חברות נוספים וכן מוסיף על ההקלות הקיימות.

להלן עיקרי השינויים בתיקון:

1. הרחבת תחולת תקנות ההקלות גם לחברות כפולות, ולא רק (או בעיקר) לחברות הנסחרות בחו"ל בלבד – על מנת לעודד רישום כפול, ובכך להגביר את הפעילות בשוק ההון בישראל, ולעודד חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל "לחזור הביתה" (ולו על דרך של רישום כפול).

2. תיקון ההגדרה למונח "דין מדינת חוץ" – ההגדרה של "דין מדינת חוץ" תוקנה, כך שתכלול גם כללים והנחיות מסוג 'אמץ או הסבר' (אם הכללים וההנחיות הנהוגים בבורסה בה נסחרת החברה הם מסוג זה) – אולם רק ככל שהחברה בחרה לאמץ אותם בפועל.

3. הקלה לעניין הצעת רכש מיוחדת – ההקלה הורחבה, כך שתכלול גם חברות כפולות (בנוסף לחברות חו"ל, שההקלה לגביהן הייתה קיימת גם לפני התיקון). ההקלה פוטרת את חברות אלו מהוראות סעיפים 328 – 335 לחוק החברות המסדירים את התנאים לרכישת שליטה (או דבוקת שליטה) בחברה ציבורית. יצויין כי ההקלה תקפה רק "אם לפי דין מדינת החוץ קיימת הגבלה על רכישת השליטה בשיעור מסוים בחברה, או שרכישת השליטה בשיעור כלשהו מחייבת את הרוכש להציע הצעת רכש לבעלי המניות מקרב הציבור".

4. הקלה לעניין הצבעה בכתב – חברות חו"ל וחברות כפולות  הופטרו מתחולת סעיפים 87(ב) – 89 לחוק החברות. סעיפים אלה מסדירים את ההצבעה בכתב באסיפה הכללית ושליחת הודעות עמדה. לפי התיקון, די יהיה בציות לדין המדינה כפי שהוא חל על חברה שהתאגדה באותה מדינה בעניין המצאת כתבי הצבעה, הצבעה ויפוי כח, לצורך תחולת ההקלה, גם אם הדין הזר אינו מחייב את החברה.

5. הוספת הקלה לענין אופן ההודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי – ניתנה  לבעל.ת מניות בחברת חו"ל או בחברה כפולה להודיע על קיומו של עניין אישי שלו/שלה באישור החלטה, וזאת גם שלא על גבי כתב הצבעה. ההקלה מתקיימת "בלבד שבכתב ההצבעה מצוין, כי בעצם הצבעתו באמצעות כתב ההצבעה הוא מצהיר שאין לו עניין אישי באישור ההחלטה, למעט עניין אישי שהודיע עליו לחברה". תיקון זה נועד לבטל (לגבי חברות חו"ל וחברות כפולות) את הפרקטיקה הנוהגת מכח הפסיקה בה"פ (מרכז) 36222-11-13 BlueMountain Capital Management LLC נ' תרו תעשיה רוקחית בע"מ – ולפיה בהעדר הצהרה לסתור ראו את בעל.ת המניות המצביע.ה כבעל.ת ענין אישי.

6. הקלה לעניין הצעה פרטית מהותית – הפטור של חברות חו"ל לגבי תחולת סעיף 274 לחוק החברות (המחייב את אישורה של הצעה פרטית מהותית הן בדירקטוריון והן באסיפה הכללית) הורחב גם לחברות כפולות, בכפוף לכך שהדין הזר קובע הסדר לעניין אישור הצעה פרטית מהותית (כהגדרתה בחוק החברות), והחברה מקיימת אותו באותו אופן בו הוא חל על חברות באותה מדינה.

7. הקלה לענין מינוי דירקטור.ית בעל.ת מומחיות חשבונאית ופיננסית – הפטור מהדרישה למינוי דירקטור.ית חיצוני.ת  בעל.ת מומחיות חשבונאית ופיננסית במקרים בהם מכהן.ת  בדירקטוריון  דירקטור.ית בלתי תלוי.ה (על פי הגדרת מדינת החוץ) בעל.ת מומחיות חשבונאית ופיננסית הוחל גם על חברות כפולות.

8. הקלות לעניין אורך כהונת דירקטור.ית חיצוני.ת/ בלתי תלוי.ה – הותר לחברת חו"ל, חברה כפולה או חברת אגרות חוב חוץ להאריך את כהונתו של דירקטור.ית חיצוני.ת או בלתי תלוי.ה המכהנ.ת בה מעבר לתשע שנים (בכפוף להליכי אישור כהונה).

9. הקלה לחברת חו"ל וחברה כפולה שאין בה בעל שליטה – הפטור מקיום הוראות מסוימות בחוק החברות לעניין הרכב וועדת ביקורת (סעיפים 115 ו-116א), מינוי וועדת תגמול (סעיף 118א) ומינוי דח"צים (סעיפים 219(ג), 239(א), 243 ו-249) חל מעתה הן על חברות חו"ל והן על חברות כפולות.

10. הקלות לענין המועד הקובע לזכאות להצבעה באסיפה כללית – על מנת להקל (בעיקר) על חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב, התקופה לקביעת "מועד קובע" הוארכה לתקופה שתחילתה עד 60 יום לפני מועד כינוס האסיפה הכללית (במקום 40) וסיומה לא יאוחר מ – 4 ימים לפני מועד האסיפה.

11. הקלה (לחברות חו"ל וחברות כפולות, והכבדה על בעלי המניות) לעניין הצעת מועמד.ת לכהונה בדירקטוריון או העברה מכהונה של דירקטור.ית –  הרף  המקנה  לבעל.ת מניות אחד/אחת או יותר את הזכות "לבקש מהדירקטוריון לכלול מועמד לכהונה בדירקטוריון או העברה מכהונה של דירקטור כנושא בסדר היום של אסיפה כללית שתתכנס בעתיד" הועלה (לגבי חברות חו"ל וחברות כפולות) מ – 1% ל – 5%.

12. הקלה (לחברות חו"ל וחברות כפולות, והכבדה על בעלי המניות) לעניין כינוס אסיפה מיוחדת – הרף  המקנה  לבעל.ת מניות אחד/אחת או יותר את הזכות  לדרוש כינוס אסיפה מיוחדת הועלה מ – 5% ל- 10% לפחות מההון המונפק ו-1% מזכויות ההצבעה של החברה או ל- 10% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה (אולם אם הרף שמציב הדין הזר נמוך מ-10% לא תחול הקלה זו).

13. הקלה לעניין רכישה עצמית בחברה שאינה מקיימת את מבחן הרווח – על מנת להקל על חברות חו"ל וחברות כפולות בביצוע רכישה עצמית של מניותיהן (כאמור לעיל – כאשר אינן עומדות במבחן הרווח), הוחלט לפטור חברות אלו מהחובה לפנות לבית משפט לצורך אישור רכישה עצמית זו (המהווה "חלוקה"), בכפוף לכך שהן עומדות במבחן יכולת הפירעון, מפרסמות את כוונתן לבצע רכישה עצמית ומיידעות את נושיהן המהותיים והמובטחים באשר לכוונתן לבצע רכישה עצמית (כאשר אם נושים כאמור יודיעו לחברה על התנגדותם, תהיה החברה מחויבת לפנות לערכאות).

14. הקלה לעניין חובות דיווח – חברות חו"ל הופטרו מרוב חובות הדיווח לרשם החברות החלות על חברות פרטיות, למעט הדיווח היכן מניותיהן נסחרות ועל מינויים או שינויים בהרכב הדירקטוריון.

לסיכום – תיקון תקנות ההקלות והרחבת היקפן מקלים עם חברות חו"ל וחברות כפולות ופותרים חלק מן הקונפליקטים והכפילויות הנובעים מהמפגש בין שתי מערכות הדינים (לפחות) החלות על חברות אלו. יש לברך את משרד המשפטים והגורמים הנוספים שהיו מעורבים בתיקון התקנות על ההקשבה לחברות ועל מתן מענה לקשיים אמיתיים. עדיין –  מטבע הדברים נותרו עדיין נושאים בהם קיימים פערי ציפיות או אי הבנות בכל הנוגע להתנהלות של חברות כאלו, ולכן יש לקרוא בעיון רב את תקנות ההקלות, כמו גם את הוראות הדין הזר, וליישמן בזהירות ובמדויק.

סקירה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת. מוצע לפנות לקבלת ייעוץ משפטי נקודתי בכל עניין הנוגע להתנהלות (המורכבת) של חברות חו"ל וחברות כפולות.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה.

הכותבים הינם עורך דין אמיר זולטי, שותף וראש תחום היי טק, עו"ד עידו זבורוף ממחלקת שוק ההון וניירות ערך בסיועו של תומר שטרן, מתמחה ממחלקת טכנולוגיה ומיזוגים ורכישות.