היערכותה של מדינת ישראל למציאות האקלימית החדשה אינה יכולה להסתכם רק בהצהרה פוליטית על יעדים, אלא צריכה לקבל ביטוי בחקיקה ברורה והולמת. בימים אלה נמצאים מנהיגי העולם בפסגת האקלים בגלזגו שבסקוטלנד. לדברי ציפי איסר איציק, שותפה וראש מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה במשרדנו,מדובר באחד מאירועי האקלים החשובים של העשור, לפחות משתי סיבות. ראשית, לפי דוח מדעני האקלים של האו”ם, הפליטות העולמיות חייבות לצנוח עוד בעשור הזה, אם ברצוננו להימנע מהשפעות אקלים קטסטרופליות. שנית, לפי הסכם פריז, אשר גובש בשנת 2015 בין 195 מדינות, חלה החובה להאיץ את שיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא שינויי אקלים ולעדכן אחת לחמש שנים את התוכניות הלאומיות להפחתת הפליטות של המדינות כדי לעמוד ביעדי ההסכם. הסבב הראשון של ההתחייבויות הלאומיות לא עמד ביעד הנדרש בהסכם והותיר את העולם בנתיב של התחממות הרסנית של שלוש מעלות או יותר. לקריאת המאמר במלואו במעריב לחצו כאן