עקב המצב הביטחוני, הכריז שר הביטחון על "מצב מיוחד בעורף" ברחבי כל המדינה. בתוך כך, הטיל פיקוד העורף, בין היתר, את ההגבלות הבאות: איסור על עבודה במקומות עבודה שאין בהם מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן שנקבע לכך, וכן איסור על קיום פעילות חינוכית בכל הארץ.
נוכח פרסום ההגבלות והמצב הביטחוני המיוחד עמו אנו מתמודדים, מעסיקים רבים פונים אלינו בשאלות ובתהיות רבות. בין היתר בעקבות העובדה שעובדים רבים נאלצים להיעדר ממקום עבודתם, בין אם ביוזמתם ובין אם ביוזמת המעסיקים. על כן, בחרנו לבצע סקירה קצרה ולא ממצה של המצב המשפטי, נכון למועד זה, ולנסות לעשות קצת סדר בדברים לשימושכם.
כללי
1. בתקופה כה מאתגרת למדינה, לאזרחיה ולתושביה, אנו סבורים, כי נדרשת מידה רבה של איפוק, ריסון, התחשבות, תום לב והגינות מצד המעסיקים. כידוע, במשפט העבודה חלות על יחסי העבודה חובות תום לב והגינות מוגברות, אך בעינינו, הנחיה זו אינה רק מצפן משפטי על פיו יפסקו בתי הדין לעבודה, אלא גם מצפן מוסרי וערכי, ששומה עלינו לפעול על פיו בימים כה קשים.
2. תום הלב וההגינות הם הדדיים, והם נדרשים גם מצדם של העובדים. התנהגותם של עובדים שינצלו מצב זה או את איפוק וריסון המעסיק באופן לא הגון, עשויה להיות בעוכריהם.
3. על כן, בקריאת ההוראות, ההנחיות וההמלצות להלן, נבקש לכרוך זאת ברוח הדברים שהובאו לעיל.
הגנה מפני פיטורים
4. בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006, חל איסור לפטר עובד מחמת היעדרותו מהעבודה עקב ההגבלות שהוטלו בשל מצב החירום. חשוב לא להתבלבל – אין איסור גורף לפטר עובדים בזמן שמוכרז מצב חירום, אלא רק אם הפיטורים נובעים מהיעדרותו של העובד בשל ההגבלות, בשונה מהחלטה של עובד להיעדר ללא קשר להגבלות שהוטלו.
5. כמו כן, חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב סגירת מוסד החינוך של ילדו שגילו נמוך מ- 14, או שילדו בעל צרכים מיוחדים וגילו עד 21 (בכפוף לכך שההגנה ניתנת להורה אחד בלבד ושבמקום העבודה לא נמצא סידור ראוי להשגחה על הילד).
6. עם זאת, ההגנה מפני פיטורים אינה חלה על עובדים המועסקים במקומות עבודה המוגדרים כ"שירותים חיוניים" בהתאם לאישור שניתן על ידי משרד הכלכלה (למשל, עובדים במפעלים חיוניים ואנשי כוחות הביטחון). עובדים אלה, מחויבים להתייצב לעבודה, בהתאם לצו בדבר החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז – 1967, שהוציא שר העבודה ביום 7.10.2023. יותר מכך, לאי התייצבות העובדים בשירות חיוני עלולות להיות גם השלכות וסנקציות נוספות כנגד העובדים.
תשלום לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני
7. בעקרון, מעסיק לא מחויב, נכון למועד זה, לשלם שכר לעובד הנעדר עקב המצב הביטחוני המיוחד (באין הוראה אחרת בהסכם קיבוצי או אישי). עם זאת, ניסיון העבר מלמד, כי במקרים דומים בעבר, נחתמו הסכמים קיבוציים, שהורחבו בצווי הרחבה, אשר חייבו את המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדיהם שנעדרו מהעבודה בשל המצב הביטחוני בנסיבות מוצדקות (כאמור בס' 4 ו-5 לעיל). בעבר, הסכמים אלה נחתמו לצד הוראות שעה שהורו על שיפוי ופיצוי המעסיקים על ידי המדינה בנסיבות כאמור, ובכפוף לתשלום שכר לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני.
8. במסגרת וובינר שקיים משרד העבודה, הומלץ למעסיקים לשלם לעובדים שנעדרים בשל ההגבלות, תוך הנחה כי ככל הנראה יינתנו בעתיד הנחיות לפיצוי ושיפוי המעסיקים בהתאם.
9. לדידנו, וברוח חובות תום הלב וההגינות המוגברים החלים ביחסי עבודה, מעסיקים מתבקשים לנקוט משנה זהירות באי תשלום שכר לעובדים, ולנקוט בצעד זה רק כמוצא אחרון ובלית ברירה.
10. כך למשל, בנסיבות שניתן לבצע את העבודה מהבית (גם אם לא באופן מלא), וקיימת מגבלה אובייקטיבית (בשל המצב / ההגבלות) כי העובדים יגיעו למקום העבודה, מוצע ומומלץ למעסיקים להורות לעובדים על עבודה מהבית, בכפוף לכך שהמעסיק ידאג ויממן את התשתית הנדרשת לכך.
11. עוד למשל, בנסיבות המתאימות, ניתן להוציא לחופשה בתשלום באופן מיידי, אך זאת עד ל-7 ימים, ובכפוף ליתרת ימי חופשה מספקת.
12. בנוסף, אנו מציעים להגיע להסדרים קונקרטיים (עדיף בכתב) עם עובדים, במסגרתם יישקלו שיקולי העובד והמעסיק גם יחד, תוך התחשבות מירבית בצרכים של המעסיק ושל העובד.
רציפות בעבודה
13. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע, כי היעדרות עובדים בנסיבות מצדיקות (כאמור בס' 4 ו- 5 לעיל), לא תהווה הפסקה ברציפות עבודתם ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק.
היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות
היתר כללי
בעקבות ההכרזה על מצב חירום, ביום 10.10.2023 נתן שר העבודה היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות, הקובע, בין היתר, כדלקמן:
– מותרת העסקת עובדים עד 67 שעות עבודה בשבוע (כולל שעות נוספות), ובלבד שמכסת השעות הנוספות החודשיות לא תעלה על 90.
– אורך יום עבודה יכול שיהיה עד 14 שעות, ובלבד שהעובד נתן לכך הסכמה, ובכפוף לכך שבין השעות ה-12 ל-14 תינתן לו הפסקה בת רבע שעה לפחות (בנוסף להפסקות הרגילות).
– ההיתר אינו חל על מעסיקים בענף התחבורה הציבורית ומעסיקים שחל עליהם צו ההרחבה בענף ההובלה, צו ההרחבה בענף ההיסעים וצו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.
כמו כן, מעסיק המעסיק למעלה מ- 20 עובדים, ואינו "מפעל חיוני", יהיה רשאי להעסיק עובדים בהתאם לתנאי ההיתר רק אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
– ביום שבו החל להעסיק עובדים לפי תנאי ההיתר, 20% לפחות ממצבת עובדיו נעדרו ממקום העבודה, וזאת בנסיבות שאינן תלויות במעסיק וכאשר לא ניתן לבצע את העבודה על-ידי עובדים קיימים של המעסיק בתפוקה זהה מבלי לבצע שעות נוספות לפי היתר זה;
– מועסקים במקום העבודה עובדים במשמרות ונעדרו ממקום העבודה 20% לפחות מעובדיו באותה המשמרת בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה זהה, אלא על ידי עובדי אותה משמרת.
– ההיתר יעמוד בתוקף למשך 14 ימים מיום פרסומו או עד לסיום מצב החירום – לפי המוקדם שבהם.
היתר מיוחד בענף השמירה והאבטחה
בעקבות מצב החירום הביטחוני נוצר ביקוש רב לשירותי אבטחה. על כן, ניתן ביום 7.10.2023 היתר להארכת יום העבודה בענף השמירה עד ל-14 שעות עבודה ביום (כולל שעות נוספות) ובלבד שהעובד נתן לכך הסכמה, ובכפוף לכך שבין השעות ה-12 ל-14 תינתן לו הפסקה בת רבע שעה לפחות (בנוסף להפסקות הרגילות).
ההיתר יעמוד בתוקפו עד לסיום מצב החירום.
מחלקת דיני עבודה עומדת לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה. לאתר המחלקה לחצו
הכותבת הינה עורכת דין נועה מוזס, מחלקת דיני עבודה, ממשרדנו