חקיקתו של חוק אוויר נקי התיימרה לבטא שינוי מהותי בסדר היום הסביבתי בישראל. מאמר זה סוקר ומנתח את הרקע ההיסטורי (המשפטי, החברתי והציבורי) של הצעת החוק והשתלשלות העניינים שהובילה לחקיקתו. ניתוח זה,
לצד היקפו של החוק שנחקק והוראותיו המפורטות והמקצועיות, וכן העובדה שיוזמת החקיקה גובשה בידי התנועה הסביבתית החוץ ממשלתית, מבססים את ההכרה בכך שמדובר בנקודת ציון במשפט הסביבתי בישראל. רוח השינוי שהביא החוק, כפי שהיא משתקפת בנוסח הרחב של מטרת החוק, מתבטאת גם בעיגונה של זכות הציבור לקבלת מידע ולהשתתפות בתהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לאיכות האוויר, וכן בקביעתם של כלי אסדרה חדשים לניהול מושכל של משאב האוויר. הדברים המובאים במאמר מזוויות שונות (סביבתית-מדעית, שלטונית-ציבורית ומשפטית) עשויים לשמש כלי חשוב בידי רגולטורים ובידי בעלי עניין מהמגזר הפרטי והציבורי לצורך יישומו ופרשנותו הראויים של החוק. לקריאת המאמר שפורסם בחוקים ז (2015) 33-63, נבו, לחצו כאן.