חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024

עדכון לקוחות

ביום 12.2.2024 חוקקה הכנסת את חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024. 

חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית נועד להחליף את ההסדרים הנוגעים לבוררות מסחרית בין-לאומית אשר נדונו עד חקיקתו בהתאם לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. עם זאת, חוק הבוררות לא בוטל  והוא ימשיך לחול על בוררויות בין צדדים ישראליים, וביחס לעסקאות ו/או מחלוקות הנוגעות לישראל.

חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית מייצר מסגרת משפטית וקובע כללים לניהול הליכי בוררות מסחרית בין-לאומית, תוך אימוץ עקרונות שנקבעו ב"חוק המודל" שהוכן על-ידי ועדת האו"ם למשפט מסחרי בין-לאומי (UNCITRAL), וכולל הסדרה של שלביו השונים של הליך בוררות מסחרית בין-לאומית, החל בהסכמה לבוררות וכלה באכיפת פסק הבוררות. 

מודל זה מקובל בעשרות מדינות (כ- 87 מדינות) והוא מבקש לקדם הרמוניזציה במשפט הבין-לאומי ביחס להליכי בוררות מסחרית בין-לאומית. נוכח כך, צפוי החוק לעודד חברות ישראליות להציע את ישראל כפורום לניהול בוררות בהתקשרויות עם צדדים זרים ובהתאם לנהל בוררויות בישראל לפי נורמות מוכרות ברמה הבין-לאומית, שיש בהן כדי לקדם את מעמדה המשפטי והכלכלי של ישראל.

עם כניסתן לתוקף, מעגנות הוראות החוק את עקרון האוטונומיה של הצדדים המסחריים ונותנות עדיפות לרצונם להתדיין בהליך של בוררות בין-לאומית; מעניקות סמכויות רחבות יותר להרכב הבוררים בו בחרו הצדדים; וכן מצמצמות את סמכויות בתי המשפט בהליכי בוררות. כך, לדוגמה, החוק מקנה לבוררים סמכות הכרעה בשאלות הנוגעות לאופי והיקף סמכותם וכן מרחיב את סמכותם ביחס למתן סעדים זמניים, בעוד שהוא מגביל התערבותו של בית המשפט לרשימת סמכויות סגורה.

*הבהרה: האמור בסקירה לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.

לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לפנות למחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים  של משרדנו.

 הכותבים הינם עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, ביחד עם עורכות הדין, עדי ערמן ולמא יאור מהמחלקה.