חדשות ופרסומים

לקוחות וידידים יקרים,

ביום 9.6.2025 פרסם המשרד להגנת סביבה את הצעת את הצעת התיקון לחוק הפיקדון על מכלי משקה להערות הציבור.

כידוע, מטרות חוק הפיקדון הן שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים, הקטנת כמות הפסולת המוטמנת, עידוד המיחזור וקידום השימוש במכלי משקה הניתנים למיחזור ולשימוש חוזר.

בבסיס התיקון המוצע עומדים אתגרים ביישום החוק, והרצון להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור והשימוש המושכל במשאבי טבע.

בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה, יש לבסס את הסדרי הטיפול בפסולת על סדר העדיפויות המקובל כ"היררכיית הטיפול בפסולת" שנקבעה בדירקטיבת המסגרת לעניין פסולת באיחוד האירופי (EC2008/98 Framework directive on Waste)- הפחתה במקור, שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה, הטמנה.

הניסיון המצטבר העלה את הצורך להסדיר גורמים שונים בשרשרת הטיפול, ולבצע תיקונים נוספים כדי לשפר את יישום החוק ומנגנוני הבקרה בו.

על פי המשרד להגנת הסביבה, תיקוני החוק המוצעים יחסכו למשק כ-100 מיליון ₪ כתוצאה מחיסכון בעלויות ניקיון המרחב הציבורי וההטמנה, לצד תוספת של כ-145 מיליון ₪ בשנה שיוחזרו לצרכנים דרך החזר הפיקדון. כמו כן, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, המהלך צפוי לשפר את חוויית השירות לציבור, להפחית את כמות הפסולת ברחובות ולחזק את שוק המיחזור המקומי והכלכלה המעגלית בישראל.

להלן עיקרי התיקונים המוצעים:

הסדרת האיסוף באמצעות תאגידי איסוף רשומים, עדכון יעדי האיסוף והתאמתם לנהוג באיחוד האירופי, הכרה באיסוף מכלי משקה ריקים בהפרדה ועדכון הגדרת המיחזור, שיפור השירות לציבור באמצעות גיוון אפשרויות החזרת המכלים וקבלת דמי הפיקדון, הגבלת הייצוא למיחזור ועדכון כלי האכיפה.

כך, בין היתר, מוצע:

– הוספת סעיף 2א – הקמת מרשם של יבואנים ומשווקים: קביעת חובה על יצרן ויבואן המשווק כל משקה בישראל, לדווח על כוונתו לממונה עד למועד תחילת פעילותו, ולהירשם במרשם, על מנת לאפשר בקרה על יצרנים ויבואנים. המרשם יהיה פתוח לציבור של בתי עסק המבקשים להשיב מכלים ריקים שקיבלו ואת תשלום הפקדון.

– הוספת סעיף 2ב – הקמת מרשם ברקודים: על מנת לאפשר החזרת מכלי משקה במכונות אוטומטיות או אמצעים דיגיטליים אחרים, יש להקים מאגר ארצי של ברקודים. בטרם יוכנס מכל משקה חדש לשוק, על היצרנים והיבואנים תוטל החובה לדווח לממונה את פרטי המוצר לרבות הברקוד. מטרת סעיף זה להקל על קבלת מכלי המשקה למיחזור או שימוש חוזר, וכן להגדיל את אפקטיביות הביקורת על יישום החוק.

– הוספת סעיף 2ג – שילוב חומר ממוחזר בבקבוקי PET: שילוב חומר ממוחזר בכל מכלי המשקה העשויים פלסטיק מסוג PET, במטרה להבטיח ביקוש יציב לחומר גלם שניוני ולחזק את תעשיית המיחזור.

– הוספת סעיף 2ד – חיבור פקקים לבקבוקים: בתוך שנה מיום התחילה, מכסים מפלסטיק יחוברו למכלי המשקה מפלסטיק באופן שאינו מיועד להסרה במהלך שימוש רגיל.

– תיקון סעיף 3(ב) – מכס: הוספת תנאי לפיו המכס לא ימסור מכלי משקה כהגדרתם בחוק, ליבואן שאינו רשום במרשם לפי סעיף 2א בתיקון המוצע. זהו מהלך משלים לבדיקה המבוצעת במכס כבר כיום, לגבי בדיקת סימון מכלי משקה מיובאים, באופן שיאפשר להם לוודא כי היבואן משתתף ומקיים את חובותיו לפי חוק הפיקדון.

– מחיקת הסדר הפטור ליבואנים שלא מעוניינים להשתתף במערך הפיקדון.

– תיקון סעיף 4 – הרחבת החובות על משווקים: החלת חובת לגבות פיקדון על כל הכנסה ראשונה של מכל משקה לשוק, במסגרת פעילות עסקית, לשם הפצה, שימוש או צריכה, בתמורה או שלא בתמורה (קרי, גם על משווקים שאינן מוכרים). מכיוון שמשולם פיקדון על כל מכל ריק שנאסף, יש לגבות פיקדון על כל מכל מלא שמוכנס לשוק.

– מחיקת הסעיף הפוטר בתי עסק מגביית פיקדון לגבי צריכה בתוך תחומי בית העסק. בפועל, כל מכל משקה משווק כולל במחירו גם את מחיר הפיקדון.

– הוספת סעיף 5א: כיום, מרבית היצרנים והיבואנים בוחרים לקיים את חובותיהם על פי החוק, לסימון, גביית פיקדון, תפעול מערך החזרת דמי הפיקדון, איסוף מכלים, מיחזור ודיווח לממונה, באמצעות קבלני משנה ונותני שירותים שונים. בפועל, כ- 3-5 חברות מעניקות שירותים לכ – 95% מהיצרנים והיבואנים, אולם הן לא מוסדרות בחוק, וקשה לפקח עליהן. מוצע כי היצרנים והיבואנים יתקשרו עם תאגידי איסוף שיהיו רשומים במרשם, ואלו יפעלו בשם היצרנים והיבואנים. זאת אומרת, שלא מדובר בהצעה לקבוע גופים מוכרים כפי שנעשה בחוקי אחריות יצרן מורחבת כדוגמת חוק האריזות או החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות. תאגידי האיסוף יידרשו להליך רישום בלבד, ללא קביעה של תנאים פרטניים.

– הוספת סעיף 5ב: מוצע לקבוע איסור על הפעלת תאגיד איסוף שאינו רשום במרשם, וכן תנאים לרישום ולביטול רישום של תאגיד במרשם תאגידי האיסוף.

– הוספת סעיף 5ד ו-5ד – מרשם פתוח לציבור: מוצע לקבוע כי הממונה ינהל מרשם פתוח לציבור, של כלל היבואנים, היצרנים ותאגידי האיסוף לפי החוק. בין היתר, המרשם יספק מידע לציבור, לבתי העסק השונים וכן לארגוני איסוף קהילתיים לגבי אפשרויות האיסוף מהיצרנים והיבואנים ומטעמם.

– הוספת סעיף 5ה – מוקדי איסוף נוספים: על מנת לשפר את מנגנוני האיסוף הקיימים כיום, שיגבירו את הנגשת אפשרויות האיסוף לציבור, ואת איסוף הפסולת בהפרדה, מוצע לעגן ולהסדיר מנגנוני איסוף נוספים. אלו מחייבים תיקונים נוספים, וביניהם העלאת יעדי האיסוף, הקמת מוקדי איסוף נוספים ברשויות, וקביעת חובות לעניין הפרדה במקור.

– הוספת סעיף 5ו  – מנגנוני איסוף קהילתיים: עיגון מנגנון איסוף קהילתי, לפיו איסוף המכלים והשבת דמי הפיקדון בעדם ייעשה באמצעות ארגונים קהילתיים (המפורטים בתיקון), שהציבור יעביר אליהם את המכלים שברשותו ולמעשה יתרום להם את דמי הפיקדון.

– תיקון סעיף 6 והוספת תוספת– שיפור השירות: קובע מנגנונים לשיפור השירות לציבור בבתי העסק, לרבות חובת שילוט להכוונת הצרכנים למקום בבית העסק בו ניתן להשיב את מכלי המשקה (הפרטים הנדרשים בשילוט מפורטים בתוספת הראשונה המוצעת), ולרבות הוראות לעניין איסוף במכונות אוטומטיות.

– תיקון סעיף 7 והוספת תוספת שנייה – הסדרת האיסוף מבתי העסק: מוצע לקבוע כי בית העסק יחזיר את המכלים הריקים ליצרן ויבואן, או לתאגיד האיסוף מטעמו, ולקבוע חובה משלימה על יצרן ויבואן לאסוף את המכלים מבית העסק, ולשלם את מלוא דמי הפיקדון עבורם. בנוסף מוצע לקבוע את התדירות לאיסוף מכלי המשקה על ידי היצרנים והיבואנים מבית העסק, בהתאם לגודל העסק ועל פי המפורט בתוספת השניה.

– תיקון סעיף 7א – העלאת יעדי האיסוף: יש לקבוע יעדיים שנתיים (ולא דו שנתיים), ויש לקבוע כי היעד יחול, החל מ – 2030 על מכלים שהופרדו במקור בלבד, על מנת לעודד הפרדה זו. כן מוצע להעלות את יעד האיסוף (באופן מדורג) לשיעור שלא יפחת מ-90 אחוזים מסך מכלי המשקה המלאים ששווקו באותה שנה. עוד מוצע לחייב עמידה בשיעורי איסוף גם בתי עסק וארגונים קהילתיים.

– תיקון סעיף 7ד – הגבלת ייצוא של מכלי משקה למיחזור: הוספת הוראות נוספות הנוגעות לאופן מיחזור המכלים, בין השאר, מוצע להגביל את כמות הפסולת שיוצאת למיחזור או השבה מחוץ לישראל לשיעור של עד 20 אחוזים, בדומה לחוק האריזות.

– תיקון סעיף 9ד: החלטת חובת ניהול פרטי הדווח גם על תאגידי איסוף, מפעלי מיחזור או השבה.

– תיקון סעיף11: עדכון סעיף ההפרות בגינן רשאי הממונה להטיל עיצומים כספיים, וקביעת שלוש מדרגות עיצום.

– תיקון סעיף 22: הגדלת סכום הפיצוי לצרכן במקרים בהם בית העסק סירב לקבל ממנו מכלי משקה ריקים ולשלם לו את דמי הפיקדון.

– תיקון סעיף 23: מחיקת הסעיף המאפשר הסדר פטור נוסף על ידי קביעת נסיבות נוספות בהם בית עסק אינו חייב לגבות פיקדון.

– תחולת התיקון: העדכון ייכנס לתוקף 30 יום לאחר שיאושר, למעט סעיפים הדורשים תקופת היערכות, כמו חיבור מכסים ומכלי משקה מפלסטיק, חיוב יצרנים ויבואנים במרשם, מועד הפעלת מאגר הברקודים והדיווח אליו, מועד הגבלת יצוא מכלי זכוכית ואלומיניום.

מוצע להוסיף את חוק הפיקדון לתוספת השנייה לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011, המאפשר הסמכה של עובדי המשרד בסמכויות פיקוח.

תזכיר החוק עומד להערות הציבור עד 30 ביוני 2025

אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו בכל הנוגע לקיום דרישות החוק, וכן בכל סיוע שיידרש לכם, לרבות כמובן בייעוץ בנוגע לנוסח לתיקון חוק הפיקדון. 

אנו מבהירים כי האמור בעדכון זה הנו מידע כללי אשר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו.
במקרה של סתירה, הנוסח המחייב הנו נוסח החוק כפי שפורסם וכפי שיהיה בתוקף במועד הרלוונטי, ולא האמור בעדכון זה. לצורך ייעוץ משפטי יידרש בחינתו של המידע הרלוונטי בכל מקרה לגופו.

*העדכון נכתב על ידי ד"ר ציפי איסר איציק, שותפה וראש מחלקת סביבה ואקלים ביחד עם עורכת דין, טל גרנות מהמחלקה.