חדשות ופרסומים

בית המשפט המחוזי של מחוז קולומביה בארה"ב, פסק לאחרונה כי לא ניתן לרשום זכויות יוצרים לגבי יצירות אמנות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.
הרקע להחלטה הוא בבקשה שהגיש סטיבן ת'אלר לרישום זכוית יוצרים בתמונה שנוצרה על ידי תכנת מחשב שפיתח בשם Creativity Machine. ת'אלר טען שאלגוריתם הפיק את התמונה באופן אוטונומי והוא יוצר היצירה ויש לראות בה יצירה מוזמנת על ידי ת'אלר, הבעלים של התוכנה. בהתאם ביקש ת'אלר לרשום עצמו כבעלים של זכויות היוצרים בתמונה שהופקה על ידי התוכנה.
זו התמונה שנקראת A Rrecent Entrance to Paradise (בתרגום חופשי – כניסה עכשווית לגן עדן):

רשמת זכויות היוצרים סירבה לרשום זכויות יוצרים בתמונה, לאחר שקבעה כי תנאי סף  לרישום זכויות יוצרים, הוא שהיצירה נוצרה בידי אדם. גם פניות חוזרות של ת'אלר לעיון מחדש בהחלטת הרשמת נדחו מאותו טעם. 
ת'אלר ערער על ההחלטה וערעור נדחה זה עתה. 
ת'אלר טען כי הקביעה שזכות יוצרים קיימת רק ביצירה שנוצרה בידי אדם, איננה מופיעה בחוק עצמו בהגדרה של המונח "יוצר" (author). 
בית המשפט דחה טענה זו תוך שסקר שורה של פסקי דין בהם פורש מונח זה על ידי בתי המשפט ככולל יוצר/ת בשר ודם. פרשנות זו נסמכה, בין השאר, על הרציונל של דיני זכויות יוצרים – מתן הגנה ליצירה מקורית על מנת לתמרץ יוצרים/ות להמשך ליצור. תמריץ זה איננו תקף לבינה מלאכותית.
בית המשפט הדגיש כי אמנם חוק זכות יוצרים גמיש במובן זה שהוא יעניק הגנה על יצירות שנוצרו באמצעות מגוון רחב של אמצעים, טכנולוגיים ואחרים. עם זאת, דרישת הסף היא שקיימת מעורבות אנושית ביצירה.
במהלך הערעור טען ת'אלר כי הוא עצמו נתן הוראות והנחיות ל AI ליצירת התמונה, שהתוכנה נשלטה על ידו וכי הבינה המלאכותית פועלת רק בהכוונתו. בכך ניסה להראות שהייתה מעורבות אנושית ביצירת התמונה.
בית המשפט דחה טענות אלה משום שעלו לראשונה בערעור. כמו כן, טענות אלה עמדו בניגוד להצהרותיו של ת'אלר בבקשת הרישום ובטענותיו בהליכים הקודמים, לפיהן התמונה הופקה באופן אוטונומי על ידי אלגוריתם התוכנה ללא מעורבות אנושית.
באמרת אגב, בית המשפט ציין כי אנו בפתחו של עידן חדש של דיני זכויות יוצרים – אין ספק כי AI כבר הפכה לכלי נוסף ב"ארגז הכלים" של יוצרים שונים. נראה שבעתיד יתעוררו שאלות מאתגרות בדבר מידת המעורבות האנושית שתידרש לצורך קבלת ההגנה של חוק זכות יוצרים על יצירות AI, שאלות בדבר הבעלות ביצירות שנוצרו באמצעות AI וכד'.
בית המשפט הדגיש כי שאלות אלה אינן מתעוררות בעניינו של ת'אלר משום שת'אלר הצהיר שתמונה נוצרה כולה ללא כל הכוונה אנושית, ובהיעדר יוצר אנושי, התמונה איננה חוסה בגדרי חוק זכות יוצרים האמריקאי. 

ומה בישראל?

בישראל, יצירה הזכאית להגנת חוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007, היא יצירה שנוצרה על ידי "יוצר", הגם שהמונח "יוצר" לא מוגדר בחוק. לכן, לכאורה, המונח "יוצר" יכול להכיל גם פרשנות לפיה יצירה שנוצרה על ידי AI יכולה להיות מוגנת אף היא. 
עם זאת, מסעיפים אחרים בחוק, מובן כי המחוקק התייחס רק ליצירות שנוצרו על ידי יוצר/ת אנושי/ת.  כך למשל בסעיף 8 לחוק, נקבע שתנאי לזכות יוצרים ביצירה יהיה שבעת יצירתה, היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל. כך גם הגדרתה של תקופת זכות היוצרים בסעיף 38 לחוק, היא משך חיי היוצר + 70 שנים לאחר מותו.
ואולם, הטכנולוגיה לעולם תשיג את הדין. 
לאור העובדה שכבר עתה מופקות יצירות ויזואליות וטקסטואליות שונות על ידי מערכות בינה מלאכותית, אין ספק ששאלות ההגנה של החוק הישראלי על אותן יצירות – ככל שיוכרו ככאלה – וזהות/מיהות הבעלות עליהן, צפויות להתעורר בעתיד הקרוב מאד ואלה ידרשו מענה חקיקתי או פרשני מתאים כדי להתמודד עם שינוי העיתים.

*הכותבת הינה עו"ד גלי אופינסקי, שותפה וראשת תחום קניין רוחני, ממשרדנו.

*המידע המוגש לעיל הינו מידע כללי בלבד, אין בו כדי להוות ייעוץ או חוות-דעת בנושא, והוא אינו תחליף לקבלת יעוץ משפטי ו/או חוות דעת.