לפני למעלה מחדשיים, כשמספר החולים בארץ עוד היה חד ספרתי ומספר החולים בעולם היה נמוך מ – 100,000, הוצאנו את עדכון הלקוחות הראשון שלנו באשר להשלכות המשפטיות של משבר הקורונה[1]
כעת, בשבוע הראשון שאחרי תחילת החזרה לשגרה[2]ולאחר שכבר ניתנו מספר החלטות ביניים ב"הליכי קורונה", אנו מציעים להסתכל (שוב) מזרחה ולשקול את היוזמה הסינגפורית ל"הקפאת מצב".
בתי המשפט בישראל עדיין אינם פועלים בהיקף מלא[3]. עם זאת, בשבועות האחרונים ניתנו שלוש החלטות, שונות וסותרות, של בתי משפט שלום בכל הנוגע לבקשת צווי מניעה נגד מימוש ערבויות בנקאיות שניתנו על ידי שוכרים – בימי קורונה.
בהחלטה אחת, בה נדחתה הבקשה. נקבע:
"קורונה" איננה מילת קסם אשר בגינה יש הצדקה לתן סעד ארעי שלא לממש את הערבות הבנקאית. לא ניתן לייחס למשיבה חוסר תום לב במימוש הערבות הבנקאית, משום שכפי שציינה המשיבה בתשובתה – היא זקוקה לדמי השכירות בין היתר לצורך תשלום משכנתא הרובצת על המושכר, ועל כן ייגרם לה נזק אם יינתן הצו הארעי ודמי השכירות לא ישולמו במועד. המבקשת לא נימקה – לא בבקשתה ולא בדיון שהתקיים – מדוע דמה סמוק יותר מדמה של המשיבה ומדוע הנזק שייגרם לה מתשלום דמי השכירות במועד, גדול יותר מהנזק שייגרם למשיבה מדחיית תשלום דמי השכירות ופריסתם.[4]
ואילו באחת משתי החלטות אחרות, בהן נעתרו בתי המשפט לבקשות כאלו, נקבע:
"…נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם בישראל כבר למעלה מ- 13,000 חולים. בשעה שמהדורות החדשות נפתחות מדי ערב בספירת מתינו, ורוב מדינות העולם חדלו משגרתן ומניין הנספים עולה מיום ליום, ובמיוחד כאשר כל המסעדות במדינת ישראל, ובתוכן המבקשת, סגורות זה למעלה מחודש ועד להודעה חדשה שאינה צפויה להתקבל למצער בשבועיים הקרובים, כך שלמעשה המדינה אינה מאפשרת למבקשת לנהל את עסקיה בשום צורה שהיא, ניתן היה לצפות להתנהלות אחרת,[5]
למותר לציין, כי כל מקרה ונסיבותיו, וכי המדובר בדיון בסעדי ביניים בלבד, ולא בפסקי דין הניתנים על בסיס טיעון מלא ומפורט. עם זאת, ניתן ללמוד ממקרים אלה על מבול התביעות העתיד להגיע לפתחם של בתי המשפט ועל הזמן הרב שייקח עד שתתגבש גישה אחידה בכל הנוגע להתייחסות שיפוטית-משפטית לנזקי הקורונה (על כל היבטיהם – בתחומי הסכמי השכירות, אספקה, יחסי עבודה, הסכמים בינלאומיים ועוד).
בהקשר זה, כדאי אולי להביט לעבר סינגפור, מדינה שהקדימה להתמודד עם משבר הקורונה (וכעת מצויה בעיצומו של "גל שני" שהוא אף חמור מן הגל הראשון[6]).
לפני כשבועיים חוקק בסינגפור ה – COVID-19 (Temporary Measures) Act, המעניק הגנה (זמנית) מפני תביעות חוזיות, מבוססות קורונה, לתקופה של ששה חודשים (החל מ- 20 באפריל 2020).
כ"דברי הסבר" לחוק זה הובאו דברי שר המשפטים הסינגפורי:
“You’re looking at economic devastation. Businesses destroyed, people’s lives ruined, and in such a situation, you don’t talk contract. You talk equity, you talk justice, you talk about what is the right thing to do.”
כאשר באתר משרד המשפטים הסינגפורי נכתב, לענין זה:
"The Act imposes a moratorium on legal action, so that parties have time to negotiate and work out their differences. This helps them focus on reviving their business rather than be mired in costly and time-consuming litigation or insolvency proceedings."
חוק זה חל לגבי הליכים העומדים בתנאים המצטברים הבאים:
♦ הסכמים שנחתמו לפני 25 במרץ 2020;
♦ הפרות שקרו אחרי 1 בפברואר 2020;
♦ הפרות שהסיבה העיקרית להן היא משבר הקורונה (בהתאם לאמות מידה שטרם נקבעו, נכון למועד כתיבת מזכר זה);
♦ העסקאות הבאות:
◊ הלוואות שהבטוחות עליהן כוללות שיעבודים על נדל"ן תעשייתי או מסחרי בסינגפור או על מפעלים, מכונות או ציוד קבוע בסינגפור;
◊ הסכמי אספקה או ייצור, לרבות ערבויות ביצוע שניתנו בגינן;
◊ הסכמים הנוגעים לתיירות או אירועים (מלונאות, הפלגות נופש, חתונות, קייטרינג וכד');
◊ הסכמי ליסינג לגבי ציוד תעשייתי או מסחרי;
◊ שכירות נכסים מסחריים או תעשייתיים.
כמו כן, העלה החוק את הסף לנקיטת הליכי חדלות פירעון כנגד יחידים וחברות (סכום החוב המינימלי המקים עילה לנקיטת הליכים), והאריך את התקופה שבסיומה ניתן לנקוט הליכים כאלו לששה חודשים.
במסגרת הגנות החוק, אין ניתן לממש בטוחות, לתבוע פיצויים מוסכמים, לחלט מקדמות, לפתוח הליכי פירוק, או לבטל חוזים כנגד צד שטען להגנת החוק – כאמור לתקופה של עד ששה חודשים.
עוד יצויין כי במקרה של מחלוקת בין צדדים באשר לרלוונטיות של השפעות הקורונה על ההפרה, תובא המחלוקת בפני "פוסק מכריע" שהכרעתו תחייב את הצדדים ולא תהיה ניתנת לערעור.
לא למותר לציין כי גם בגרמניה ננקטו צעדים (חלקיים) דומים: שם הוקנתה חסינות מפינוי עד לסוף חודש יוני הקרוב – לשוכרים שלא ישלמו שכר דירה בגין התקופה שתחילתה בתחילת חודש אפריל עקב משבר הקורונה).
סיכום ומסקנות
אנו מצויים עדיין בעיצומו של משבר שהיקפו ומועד סיומו אינם ידועים עדיין. השלכות המשבר הינן בריאותיות, משטריות, כלכליות, אישיות ומשפטיות – והן יישארו עמנו עוד שנים רבות.
היוזמה הסינגפורית מבטאת רצון, מוצדק בעינינו, לקחת פסק זמן לטובת "החיים עצמם", לאפשר לעסקים שנפגעו להתאושש, לצדדים להסכם להידבר שלא תחת איום של הליכים משפטיים ולהפחית, אולי, את כמות ההתדיינויות שיוליד המשבר. יוזמה זו אינה נקייה מפגמים, כמובן: היא עלולה להקשות על נושים, לדרדר את מצבם ולפגוע בערך הבטוחות שיעמדו לרשותם בתום תקופת ההשהייה. ייתכן גם שהאתוס הסינגפורי הולם יותר הסדרים רצוניים וגישורים מאשר יצר ההתדיינות הישראלי. עם זאת, עדיין הוצגה כאן יוזמה מעניינת הראויה, לכל הפחות, לעיון, ואולי גם לאימוץ.
ואכן, "עם סגירת הגליון" התבשרנו כי משרד המשפטים שוקד על תזכיר הצעת חוק שתאפשר "הקפאת הליכים אוטומטית" ליחידים ותאגידים[7] נותר רק להמתין מה יעלה בגורלה של יוזמה זו ולקוות כי יימצא מענה כולל וראוי, ולו לחלק מהמצוקות אליהן נקלעו רבים וטובים.
[1] מגפת הקורונה – כח עליון, סיכול חוזה, או סתם תיסכול?
[2] ראו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)(תיקון מס' 7), התש"ף-2020, ק"ת 8518, עמ' 1236
[3] ראו תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 ותקנות שעת חירום (התמודדות עם וירוס הקורונה החדש), התש"ף-2020.
[4] ה"פ (ת"א) 12741-04-20 רב בריח (08) תעשיות בע"מ נ' פ.ל.א.ר יהול נכסים בע"מ ואח'
[5] ת"א (י-ם) 10815-04-20 טוראי קליבר בע"מ נ' די.ג'יי. אסושיאטס, אינק. ואח'
[6] https://co.vid19.sg/singapore/
[7] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001328016
הכותב, עו"ד אמיר זולטי, הינו שותף במשרד ליפא מאיר ושות' וראש תחום הייטק.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.