חדשות ופרסומים

לפני מספר ימים, אישרה הכנסת רפורמה מקיפה בחוק ההגבלים העסקיים – המשמעותית ביותר שנערכה ב-30 השנים האחרונות.

הרפורמה נוגעת בכל רבדי החוק – ובכללם פרק המונופולין, פרק ההסדרים הכובלים ופרק המיזוגים, והיא ומשקפת את האיזון בין הרחבה משמעותית של סמכויות האכיפה של רשות ההגבלים העסקיים מחד, לבין הסרת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי מפעילות עסקית שאינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות, מאידך.

שינויים אלה נושאים עימם השלכות פרקטיות מהותיות בקשר להתנהלותן המסחרית של חברות במשק הישראלי, כמו גם על התנהלותם של נושאי משרה בהן.

בעלון זה אנו מבקשים להביא לידיעתכם את עיקרי התיקון לחוק, בקליפת האגוז.

שינוי שם החוק

חוק ההגבלים העסקיים יקרא מעתה חוק התחרות הכלכלית, ואילו רשות ההגבלים תכונה רשות התחרות.

לדעתנו, שינוי שמו של החוק אינו סמנטי בלבד ונראה כי המחוקק ביקש להדגיש את תפקידו של החוק כגורם אפקטיבי בקידום התחרות החופשית, במובנה הרחב, ובחיזוק ההרתעה מפני פרקטיקות עסקיות הפוגעות בתחרות ומגבילות אותה. נקודת המוצא של החוק, אם כן, היא שיפור וקידום פני התחרות במשק הישראלי.

הרחבת היקף האחריות של נושאי משרה

חוק ההגבלים בנוסחו הקודם הטיל אחריות פלילית על המנהל הפעיל בתאגיד (פעמים רבות, המנכ"ל) בגין עבירות שעבר התאגיד, גם אם לא היה מעורב בביצוע העבירה, אך לא נקט אמצעים סבירים למניעת הפרת החוק.

התיקון החדש מרחיב את היקף האחריות הפלילית המוטלת על נושאי משרה בתאגיד (דהיינו: מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה), ומחיל  עליו חובת פיקוח אקטיבית, שתכליתה מניעת עבירה על הוראות החוק.

אחריות מורחבת זו הינה פלילית, עצמאית, ובלתי-תלויה בשאלת אחריותו של התאגיד עצמו. לפיכך, אי-נקיטת פעולות פוזיטיביות למניעת הפרת החוק עשויה, לבדה, להקים את אחריותו של נושא המשרה. בהתאם לתיקון, נושא משרה אשר לא פיקח ועשה כל שניתן למניעת העבירה – עונשו שנת מאסר אחת.

שינוי בהוראות פרק המונופולין

עובר לתיקון, הגדיר החוק הישראלי בעל מונופולין הכפוף לחובות ולאיסורים הקבועים בחוק, באמצעות קריטריון כמותי יחיד: מי שהחזיק בידיו יותר ממחצית (50%) מכלל אספקת נכסים (ו/או שירותים), או מכלל רכישתם, בשוק הרלוונטי. מבחן נתח השוק הקים אם כן, חזקה חלוטה לקיומו של מונופולין.

התיקון הנוכחי מרחיב באופן מהותי את ההגדרה הקיימת לבעל מונופולין, וקובע הגדרה נוספת (חלופית), בגדרה נכנס גם מי שיש לו כוח שוק משמעותי באספקת מוצרים (ושירותים) ו/או רכישתם, הגם שנתח השוק שלו נמוך מ- 50%.

להרחבה זו השלכות פרקטיות משמעותיות על התנהלותן של פירמות דומיננטיות (בנסיבות בהן נתח השוק שלהן אינו עולה כדי 50%, ועל כן, חמקו עד כה מפעולות אכיפה בהקשר זה).

פירמות אלו יהיו כפופות מעתה לכל החובות והאיסורים הקבועים בפרק המונופולין בחוק (לרבות האיסור על סירוב בלתי סביר לספק טובין (ו/או שירותים); האיסור על ניצול מעמד לרעה; איסור ההפליה בין לקוחות; האיסור על קשירה בין מוצרים ו/או שירותים והאיסור על תמחור בלתי הוגן) ויחויבו בהערכות מחודשת והתאמת פעילותן – באופן מיידי – למצב המשפטי החדש.

שינויים בהוראות פרק ההסדרים הכובלים

החמרת הענישה – העונש המרבי לעבירת ההסדר הכובל עמד עד לאחרונה על  3 שנות מאסר, ואם נעשתה העבירה בנסיבות מחמירות  – 5 שנות מאסר.

במסגרת התיקון, עונשה של עבירת ההסדר הכובל הוגדל ל- 5 שנות מאסר ללא תלות בנסיבות בהן היא נעברה.

במקביל, קוצר פרק הזמן למתן החלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ- 90 ל- 30 יום, תוך מתן סמכות לממונה להאריך את תקופת ההחלטה במקרים מורכבים לפרקי זמן של עד 120 יום נוספים.

הגדלת מגבלת עיצומים כספיים

ערב התיקון לחוק, ניתן היה להשית על תאגיד עיצום כספי מקסימלי בשיעור של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות של התאגיד המפר, ובכל מקרה עד למגבלה של 24.5 מיליון ₪.

התיקון מעלה את גובה העיצום המרבי כנגד מפרי החוק לסכום של 100 מיליון ₪.

לאור השימוש הגובר והולך של הרשות בכלי זה, צפוי כי העלאת תקרת העיצום תשפיע על גובה העיצומים אשר יושתו על-ידי הרשות, הלכה למעשה.

שינויים בהוראות פרק המיזוגים

צמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים. הצמצום נעשה על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח על עסקת מיזוג ממחזור משותף לחברות המתמזגות של 150 מיליון ₪ למחזור משותף של 360 מיליון ₪ (הסכום יעודכן אוטומטית בהתאם לשינוי מדד המחירים).

חשוב להדגיש, כי על אף הפחתת נטל הדיווח, שני תנאי הסף האחרים הקבועים בחוק נותרו בעינם ולפיכך, גם מיזוגים אשר אינם עוברים את סף המכירות המשותף, עשויים עדיין להידרש להגשת הודעת מיזוג וקבלת אישור מוקדם מאת הממונה על ההגבלים העסקיים, במידה ונתח השוק המשותף לצדדים עובר לעסקת המיזוג עולה על 50% ו/או אם אחד הצדדים לעסקת המיזוג הינו בעל מונופולין.

במקביל, משנה התיקון את משך הזמן המקסימלי לבדיקת מיזוגים על-ידי הרשות, ומאפשר את הארכת תקופת ההחלטה בבקשות לאישור מיזוגים מורכבים לפרקי זמן של עד 120 ימים, נוסף על 30 הימים הקבועים בחוק, וזאת ללא צורך בהסכמת הצדדים ו/או החלטה שיפוטית.

התיקון אף מרחיב את תחולת פרק המיזוגים שבחוק על עמותות.

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה בקשר להשלכות התיקונים בחוק על פעילותכם השוטפת ומאחלים לכם שנה אזרחית טובה

הכותב, עו"ד ד"ר יריב אילן, הינו שותף במחלקה המסחרית וראש תחום הגבלים עסקיים במשרד ליפא מאיר ושות'

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.