חוק העיצובים החדש שנכנס השבוע לתוקף, יוצר בהירות וודאות גבוהה יותר באשר לזכויות של בעלי העיצובים במוצרים שיצרו, ומרחיב את ההגנות הניתנות לעיצובים ואת קשת הסעדים שהם זכאים להם במקרים של הפרה. חשוב שהעוסקים בענפי העיצוב התעשייתי יהיו מודעים לחוק החדש ולסנקציות המוטלות מכוחו.
בשורה לכל העוסקים והיוצרים בענפי העיצוב התעשייתי, עיצובים טכנולוגיים, עיצוב אופנה, עיצוב תכשיטים וכד' – ביום 7.8.2018 נכנס לתוקף חוק העיצובים התשע"ז – 2017, אשר מחליף חקיקה ישנה משנת 1924. בד בבד עם הרחבת ההגנות הניתנות במקרה של הפרת זכויות המעצבים, חשוב וראוי כי מן הצד השני, הצרכנים של עיצובים אלה, שיכולים להיות אנשים פרטיים או חברות הצורכות שירותים ממעצבים שונים, יהיו מודעים לזכויות בעלי העיצוב ולחשיפות הצפויות במקרים של הפרה. חשיפות אלה נעות בין הליכים אזרחיים, פיצויים כספיים ועד הליכים פליליים, הכוללים הטלת אחריות על נושאי משרה בגין הפרות שביצע תאגיד או מי מעובדיו.
מהו אותו עיצוב שיכול לזכות בהגנה? בעבר, רק מוצרים מוחשיים יכלו להנות מהגנה (מערכות ריהוט, פריטי אופנה ועוד), בתנאי שנרשמו כמדגם, אשר תוקפו המקסימלי היה ל – 15 שנים בלבד.
החוק החדש אימץ גישה מודרנית ורלוונטית, ומעניק לראשונה הגנה לעיצובים בלתי מוחשיים וכן לראשונה ניתנת הגנה לעיצובים שלא נרשמו. כך למשל, בניגוד לעבר, סימנים גרפיים (אייקונים) ותצוגות מסך יוכלו לזכות בהגנה. בהקשר זה, חוק העיצובים הביא גם להסדרת המצב המשפטי ביחס לעיצוב גופנים (font) – בעבר, שרר חוסר בהירות באשר להגנה על עיצובי הגופנים השונים. בחוק העיצובים החדש תוקן, בעקיפין, חוק זכות יוצרים כך שמעתה גופן מוגן על פיו כיצירה אמנותית.
בהתאם לחוק העיצובים, "עיצוב" מוגדר כמראהו החזותי של המוצר או של חלק ממנו, המורכב ממאפיין חזותי אחד לפחות ובכלל זה, מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם, או החומר שממנו הם עשויים. בנוסף, דרישת החוק היא כי העיצוב יהיה חדש (כלומר, לא פורסם קודם לכן בישראל או מחוצה לה) ובעל אופי ייחודי (זאת בבחינת מאפייני העיצוב ביחס למאפייני מוצר/עיצוב קודמים).
בחוק העיצובים החדש הוארכה תקופת ההגנה מ – 15 שנים ל – 25 שנים ממועד הגשת הבקשה ביחס לעיצובים רשומים, וביחס לעיצובים לא רשומים, ההגנה ניתנת ל – 3 שנים ממועד שבו פורסם העיצוב לציבור לראשונה (הכל בכפוף לתשלום אגרות).
העיצובים המוגנים מאפשרים לבעליהם זכות בלעדית בעיצוב (ובעיצוב אשר יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי דומה) לבצע, בין השאר, כל אחת מהפעולות הבאות: ייצור, מכירה, השכרה, הכל באופן מסחרי. כל שימוש כאמור ללא רשותו של בעל העיצוב מהווה הפרה.
בעניין זה, חידש החוק חידוש נוסף והוא האפשרות לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק – במקרים של הפרה, קיים פעמים רבות קושי להוכיח את הנזק הכספי. בחוק החדש נקבע, כי עתה יוכל תובע לקבל פיצוי סטטוטורי של עד 100,000 שקלים חדשים לכל הפרה, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. בקובעו את גובה הפיצוי, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במאפייני הפעילות של הנתבע, טיב היחסים בין התובע לנתבע, את הרווח שצמח לנתבע כתוצאה מההפרה ואת תום ליבו של הנתבע.
בנוסף, ובמקרים המנויים בחוק, תהווה הפרה גם עבירה פלילית, אשר מחייבת גם נושאי משרה בתאגיד. החוק מטיל על נושאי משרה ומנהלים בתאגיד את החובה לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת העבירות הפליליות בידי התאגיד או מי מעובדיו. חשוב לציין כי בעניין זה החוק מחמיר והופך את נטלי ההוכחה, כלומר, במקרה שנעברה עבירה כאמור, החזקה תהיה כי נושא המשרה הפר את חובתו, אלא אם כן יוכיח אחרת.
בנוסף, בחוק החדש ניתנה לבעל עיצוב רשום אפשרות לבקש מהמכס לעכב את שחרורם של טובין החשודים כמפרים את זכויותיו בעיצוב.
הכותבת, עו"ד גלי אופינסקי הינה שותפה במחלקת ליטיגציה וראש תחום קניין רוחני במשרד ליפא מאיר ושות'
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.