חדשות ופרסומים

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שאושר בכנסת בחודש מרץ האחרון, פותר חלק מן הקשיים המשפטיים שנוצרו עם השנים בעקבות אירועי חדלות פירעון רב מדינתיים. בחוק החדש קיים חלק שלם אשר נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בינלאומיים, בהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות או שנושיו מצויים במדינות שונות.

בעידן המודרני,  הגבולות המדינתיים אינם מהווים יותר מכשול  להקמת מבנה תאגידי שיכול לגייס הון לצורך פעילותו במדינות רבות, בין במישרין ובין בשרשור. תהליך טבעי זה  הופך נכסים רבים יותר של תאגידים לחסרי קיום ממשי משל עצמם. לא אחת הביעו בתי המשפט העוסקים בתחום חדלות הפירעון דעתם לפיה ראוי היה שעניינן של חברות המפזרות אחזקות או רישומים במדינות שונות היה נדון בערכאה בינלאומית של חדלות פירעון, שסמכותה גורפת וכלל עולמית, ובכך היה כדי לאיין את האפשרות להקשות על אכיפה בעזרת מערכת אחזקות מסובכת.

בהעדר מערכת אוניברסאלית שכזו, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאושר בכנסת בחודש מרץ האחרון, פותר חלק מן הקשיים המשפטיים שנוצרו עם השנים בעקבות אירועי חדלות פירעון רב מדינתיים. בחוק החדש קיים חלק שלם אשר נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בינלאומיים, בהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות או שנושיו מצויים במדינות שונות (סעיפים 293 – 317).

החלק הרלוונטי בחוק החדש העוסק בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים מבוסס על חוק מודל שפותח בוועדת האו"ם למשפט מסחרי ובינלאומי (UNCITRAL) ושאומץ ב- 42 מדינות בעולם (בין אותן מדינות ניתן למנות את ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ויפן).

ההוראות הרלוונטיות בחוק החדש יחולו על המצבים הבאים:

♦ כאשר רשות מוסמכת במדינה זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל או מנאמן שמונה לחייב לפי הדין הישראלי, בקשר להליך זר;

♦ כאשר הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;

♦ כאשר הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;

♦ כאשר לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים כאמור.

החוק החדש מבחין בין "הליך זר עיקרי" לבין "הליך זר משני". הליך זר עיקרי הוא הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא "מרכז ענייניו" של החייב. מרכז ענייניו של תאגיד הוא מקום התאגדותו, ומרכז ענייניו של היחיד הוא מקום מגוריו. הליך זר משני, הוא הליך שאינו הליך עיקרי. כלומר, הוא מתנהל במקום שאינו מרכז ענייניו של החייב, אך נדרש כי החייב ינהל באותה מדינה פעילות כלכלית קבועה שאינה ארעית ובלבד שהוא מעסיק באותה מדינה כוח אדם.

אם הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, התוצאה היא השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו, וכן השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. בנוסף, בית המשפט רשאי, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל, כולם או חלקם, ולפעול לחלוקתם, אם שוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושי החייב בישראל.

אם הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד כאמור בהליך זר עיקרי, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.

במידה והוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, תינתן עדיפות להליך בישראל על פני ההליך הזר, במובן זה שלא יינתן סעד שיפגע בהליך המקומי.

הכותב, עו"ד יוסי מנדלבאום  הינו שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר ושות'

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.