גילוי דעת חדש של הרשות להגנת הפרטיות שפורסם אתמול מרחיב את המונח "דרכי התקשרות" שבחוק הגנת הפרטיות ומגלה את עמדת הרשות לגבי אופן פרשנותה לגבי ניהול מאגרי מידע וההתייחסות לניהול אוסף שמות וכתובות דוא"ל.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה אתמול (28.11.2018) גילוי דעת לפיו בעידן הדיגטלי של ימינו גם אוסף הכולל רק שמות וכתובות דוא"ל מהווה, לדעתה, מאגר מידע. עמדתה זו של הרשות נובע מכך שלדידה, כתובות דוא"ל משמשות כמפתח להזדהות בשירותים דיגיטליים רבים, ניתן להסיק מהן מידע אישי רגיש ועל כן הן אינן בגדר "רק פרטי התקשרות". מכך נגזר שלפי עמדת הרשות גם על אוסף הכולל רק שמות וכתובות דוא"ל חלות החובות בקשר עם רישומו וניהולו כמאגר מידע וכן חובות אבטחת מידע בהתאם לתקנות.
מהו מאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות?
בהתאם להוראות החוק מאגר מידע הוא:
"אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –
(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף".
במסגרת גילוי הדעת, מפרשת הרשות את המונח "דרכי התקשרות" בצורה רחבה. לדעתה של הרשות, במקרים רבים ניתן להסיק מכתובת דוא"ל של אדם נתונים אישיים שנכנסים לגדר אחד או יותר מרכיבי הגדרת "מידע" שבחוק הגנת הפרטיות. כמו כן גורסת הרשות כי אנשים רבים עושים שימוש בכתובת דוא"ל על מנת להזדהות ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים ולכן כתובת דוא"ל עשויה לשמש גם "מפתח" המאפשר לזהות אדם בוודאות רבה ולקשר בין פרטי מידע שונים אודותיו המוחזקים במאגרי מידע שונים.
לעמדת הרשות, פרשנות תכליתית של המונח "דרכי התקשרות" מצריכה פרשנות מרחיבה לפיה כתובת דוא"ל הינה מעבר ל"דרכי התקשרות".
לסיכום, נדגיש כי מדובר בגילוי דעת של הרשות ולא בהנחיה מחייבת, אך כמובן שיש בו כדי ללמד על האופן בו תיבחן הרשות מקרים שיגיעו אליה.
לקריאת גילוי הדעת של הרשות כפי שפורסם ביום 28.11.2018 לחצו כאן
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה
הכותבת, עו"ד קרנית אקריש, הינה שותפה במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר ושות'.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.