הצורך בבידוד מכריח אותנו לאמץ דרכי התנהלות בעולם הווירטואלי. זו הזדמנות חסרת תקדים לאמץ אורח חיים ידידותי יותר לסביבה. עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקייה, במאמר דעה שפורסם בגלובס, לקריאתו לחצו כאן
אל מול היקף הנזקים לכלכלה ומחיר הבידוד החברתי של משבר הקורונה, ניתן אולי לגלות צדדים חיוביים ורלוונטיים למשבר האקלים. למרות שוועידת האקלים העולמית הקרובה (COP 26) עשויה להתבטל או להידחות בגלל נגיף הקורונה, ניתן להצביע על כמה תובנות מועילות.
הפחתת פליטות גזי חממה. עד לפני חודשים בודדים קשה היה לדמיין עולם ללא נפט. אולם הביקוש לנפט ירד בחדות כתוצאה ממשבר הקורונה. העולם הולך להשתמש בפחות אנרגיה השנה לייצור ולהובלה. הדבר יפגע משמעותית בכלכלות מבוססות נפט, אך גם יפחית את פליטת גזי החממה הגלובלית. תמונות הלוויין של נאס"א כבר מצביעות על ירידת של כ-30% בזיהום האוויר בסין. השאלה אם הפחתת הפליטה של גזי חממה תישמר, תלויה בשינויים בכלכלות ובשגרת החיים לאחר המגיפה.
הנגשת החיים הווירטואליים. הצורך בבידוד מכריח אותנו לאמץ דרכי התנהלות בעולם הווירטואלי. בתי קפה, מסעדות, קניונים ובתי קולנוע אינם עוד מרחבים נגישים. פגישות רבות מתקיימות ב-Skype ו-Zoom. מעסיקים רבים מבקשים מעובדיהם לעבוד מהבית, ובאוניברסיטאות עברו ללימוד מקוון. זו הזדמנות חסרת תקדים, להתוודע לפעילות בעולם הווירטואלי ולאמץ אורח חיים ידידותי יותר לסביבה. חלק מהשינויים הללו לא יתבטלו ברגע שמשבר ייגמר, במיוחד אם הם יצרבו בתודעה כחוויה חיובית עבור המשתמשים.
שינוי הרגלי הצריכה. המשבר בייצור והסחר העולמי ניכר ברחבי העולם. סחורות מסוימות אינן זמינות במדפי הסופרמרקטים לא בגלל הביקוש הגובר, אלא כתוצאה מהפסקת הייצור בסין. גם ההנחיות לתושבים הן להפחית את השהייה בחנויות כדי למזער את פוטנציאל ההידבקות. המשבר הכלכלי והמצב הנוכחי יפחיתו את כוח הקנייה שלנו, ויחייבו להתרגל לצרוך פחות. ההערכה הרווחת היא שהצריכה הביתית אחראית לכ- 60% מפליטת גזי החממה העולמיים. מדובר בשינוי משמעותי, אשר יש לו פוטנציאל להישאר גם אחרי המגיפה ולהפחית פליטות גזי חממה.
חיזוק הסולידריות הגלובלית. התפרצות הנגיף בסין הפכה מהר מאד מאתגר מקומי לאתגר הגדול ביותר של ממשלות רבות ברחבי העולם, ללא קשר לכוחן הכלכלי, הצבאי והפוליטי. נגיף הקורונה לימד אותנו שהתמודדות עם משבר עולמי, מחייבת שיתוף פעולה בין מדינות וההחלטות שמתקבלות בכל טריטוריה פוליטית משפיעות באופן גלובלי. תובנה זו חשובה למשבר האקלים, וכיום יותר מתמיד הפכה לחלק מהקונצנזוס.
הגברת האמון במדע. משבר הקורונה יוצר הזדמנות לקהילה המדעית להרוויח מחדש את אמון הציבור בעידן של פייק ניוז. מדינות שמנהיגיהן התעלמו מאזהרות המדענים לגבי נגיף הקורונה בשלבים הראשונים של ההתפרצות, משלמות היום את המחיר. המשבר הנוכחי חיזק בקרב הציבור את ההבנה, החשובה גם למדעני האקלים, כי לא ניתן להעמיד את הפוליטיקה מעל הידע המדעי.
חשיבות ההירתמות אזרחית. נגיף הקורונה מלמד אותנו שממשלות בכוחות עצמן אינן מסוגלות להתמודד עם איומים כלל-עולמיים, והמומחים בכל העולם, מדגישים את חשיבותה של הרתמות אזרחית למאמץ. פעולות פשוטות כמו שטיפת ידיים, הפסקת לחיצות ידיים וכיו"ב נחשבות כפעולות אינדיבידואליות בסיסיות הכרחיות למיגור הנגיף. אחריות אזרחית נדרשת גם למאבק נגד שינויי אקלים. הרתמות אזרחית לצד מדיניות ממשלתית הולמת, יוצרות יחד את המפתח לשינוי הנדרש.
מוגבלותן של תחזיות. מעל לכל, נגיף הקורונה חשף את בורותנו הקולקטיבית בנוגע לעתיד היקום. מנהיגי העולם היו מודאגים ממלחמות, טרור וחימוש גרעיני, כשלמעשה, מה שפגע בסדר העולמי זו מגיפה מסתורית ובלתי צפויה. העולם כולו לא היה מודע לדרגת הפגיעות הגבוהה שלו אפילו לא בתחזיות הפסימיות ביותר. נגיף הקורונה ופגיעתו בכלכלת העולם, בהכרח, מאפילים על דיוני שינויי האקלים לזמן מה. אך לאויב המשותף הזה של מדינות העולם יש גם פוטנציאל לסייע במאבק נגד שינויי אקלים. זאת, באמצעות הכרה בתובנות המשותפות, בסולידריות האזרחית ובשינויים הקולקטיביים, שמשאירים הרבה מקום לאופטימיות.