החידוש העיקרי המובא בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שייכנס לתוקף ביום 15.9.2019, הינו העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים המנוהלים כיום בבתי המשפט המחוזיים, במסגרת תיקי פשיטות רגל, לגורמים מנהליים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהסדרים הבאים:
מבנה הסמכויות החדש
הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים תועבר לבית משפט השלום. החוק החדש ייחד בתי משפט שלום ספציפיים שיוסמכו לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים.
החלקים המנהליים של הניהול השוטף של הליכי חדלות הפירעון יועברו לניהול הכונס הרשמי, בכינויו החדש – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בעוד שרק הכרעות בסכסוכים הטעונים הכרעות שיפוטיות יידונו בפני בית משפט שלום. אם הממונה נתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי סך חובותיו של היחיד נמוך מ-150,000 ₪, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד.
הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, עד 150,000 ₪, ינוהלו במלואם בפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט.
מבנה הליך חדלות הפירעון של היחיד
ככלל, הליך חדלות פירעון של יחיד בחוק החדש מחולק לשתי תקופות: (א) תקופת הבדיקה – במהלכה ייבחנו מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליך ובמהלכו; (ב) תקופת השיקום – תקופה בה מצוי החייב בהליך ושלאחר השלמתו הוא יופטר מחובותיו (למעט החובות שהחוק החריג את האפשרות להיות מופטר מהם).
בקשה לצו פתיחת הליכים – זהות הגורם פותח ההליך וזהות האמון על הטיפול בה
היחיד – בקשתו לצו פתיחת הליכים תוגש לממונה, אם הוא מצוי בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות הפירעון, ואם סך חובותיו עולה על 150,000 ₪. במידה והבקשה לצו היא בגין חובות הנמוכים מ- 150,000 ₪, הבקשה תוגש לרשם ההוצאה לפועל. במידה והבקשה היא לאישור הסדר חוב, לפני צו לפתיחת הליכים או לאחריו, תוגש הבקשה לבית משפט השלום.
נושה – בקשתו תוגש לבית משפט השלום.
היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים רק במידה ומצא כי יש עניין ציבורי בכך. בקשה זו תוגש לבית משפט השלום.
הסדר חוב המוצע ע"י יחיד שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
"הסדר חוב" הוא הסדר בין חייב יחיד לבין נושיו, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חובו כלפיהם.
השינוי המשמעותי לעומת הדין הקיים הוא בכך שעל יחידים ועל תאגידים יחולו אותם הליכים לאישור הסדרי חוב. כיום, הדין לעניין אישור הסדרי חוב של תאגידים קבוע בפרק השלישי לחלק התשיעי בחוק החברות, ואילו הסדרי חוב של יחיד מוסדרות בפקודת פשיטת הרגל. כיום, לפי סעיף 19א לפקודה קיימת דרישה לתשלום 30% מהחוב הלא מובטח, כתנאי לאישור הסדר נושים מבלי פתיחת הליך פשיטת רגל "פורמאלי" לחייב. דרישה זו בוטלה.
לפי החוק החדש, רק החייב היחיד יכול להציע הסדר לנושיו ואין אפשרות לכפות הסדר חוב על אדם שאינו מעוניין בו (להבדיל מהגשת הצעת הסדר חוב מטעם נושה או בעל מניות של תאגיד חדל פירעון, ביחס לאותו תאגיד).
הסדר חוב יאושר בשלושה שלבים: (1) אישור בית המשפט להעלאת הבקשה להסדר לאישור הנושים ("בעלי העניין"); (2) אישור ההסדר באסיפות הסוג של הנושים; (3) אישור בית המשפט להסדר החוב.
שלב האישור באסיפות מבוסס על הדין הקיים לעניין אישור פשרה או הסדר, המעוגן בסעיף 350(ג) לחוק החברות. לשם אישור הסדר חוב באסיפה, יש לקבל את אישור הנושים המחזיקים ב- 75% מהנשייה, מקרב הנושים באסיפה (51%).
אין התייחסות מפורשת לכך שבית המשפט יבחן שיקולים הנוגעים לטובת הנושים עצמם, מתוך הנחה שהאינטרסים של הנושים יקבלו ביטוי בהצבעתם ועל כן יש רק לוודא כי קיבלו הזדמנות נאותה להביע את עמדתם (בנוגע להוגנות ההליך לאישור ההסדר) וכי אין בהסדר משום פגיעה בציבורים אחרים שאינם בעלי זכות הצבעה באסיפות. מכיוון שאין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים ברור כי בית המשפט יכול להתייחס גם לשיקולים הנוגעים להוגנות המהותית של ההסדר המוצע.
בית המשפט לא יאשר הצעה להסדר אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שהתנגד נמוכה מהתמורה שהנושה היה מקבל באלטרנטיבה של מתן צו לשיקום כלכלי. הגנה זו מבוססת על הדין האמריקאי (the best interests of creditors test), ונובעת מן הרצון להעניק הגנה מינימלית לקניינו של הנושה היחיד, אף במצב שבו רוב הנושים אינם מסכימים עמו.
בית המשפט יכול לאשר הסדר על אף התנגדות של אחת או יותר מאסיפות הסוג. מנגנון זה מבוסס על סעיפים 34א לפקודת פשיטת הרגל ו- 350יג לחוק החברות, בהתבסס על מנגנון שמקורו בדין האמריקאי (The cramdown provision). יתרונו הגדול של מנגנון זה הוא בעצם קיומו, גם אם אינו מופעל, משום שהאפשרות שיופעל אמורה לפעול כגורם מרסן ולמנוע מקבוצות נושים ספציפיות לנסות ולקבל הטבות מפליגות בתמורה להסכמתן לאשר את ההסדר.
חידוש נוסף הקיים בחוק הוא בכך שבית המשפט רשאי להתנות את אישור הסדר החוב ליחיד בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, אם מצא שהיא נחוצה לשיקומו הכלכלי.
הכותב, עו"ד יוסי מנדלבאום, הינו שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא מאיר ושות' ומלווה חברות בהליכי הבראה, הסדרי חוב וחדלות פירעון.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.