המלצת משרד המשפטים היא ש"קורונה אינה פוטרת מקיום חוזים" ועל הצדדים לנהל מו"מ בתום לב.
עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרדנו מסביר כי ניתן להבין את הקושי לקבוע כללים ברורים שניתן ליישם אותם באופן אחיד ביחס לחוזים שונים שהופרו, או שלא ניתן לקיים אותם במהלך העסקים הרגיל. יחד עם זאת, מצער הדבר שבשורה התחתונה גם בעניין הזה שולחים את הציבור לפתור את הבעיה בכוחות עצמו: התאמת החוזה לנסיבות משתנות באמצעות מו"מ בתום לב. קל להמליץ, קשה ליישם. צמד המילים "תום לב" שגם ככה הן בגדר הנורמה השלטת בדיני החוזים, הן פתרון קסמים להימנעות מקביעת כללים משפטים ברורים ויצירת וודאות משפטית. כל מי שנפגע מהשלכות משבר הקורונה, וכולם נפגעו, חש שהוא פועל בתום לב ושציפיותיו מהגורמים עימם הוא קשור בחוזים שונים, הינן צודקות ומוצדקות. הרי אף אחד לא אשם בנזקי הקורונה. כאשר צריך לאמץ מודל לאופן חלוקת הנזקים השונים בין הצדדים, תחושת הצדק היא מאוד סובייקטיבית ובהיעדר אמות מידה ברורות שנקבעו על ידי הרגולטור, אנו צפויים לקונפליקטים והתדיינויות רבות. עקרון תום הלב שוב יעביר את הנטל אל השופטים להפעיל שיקול דעת לפי סולם הערכים ותחושת הצדק שלהם, לטוב ולרע. כידוע, לשיפוט באופן הזה, אין תוצאות אחידות. לקריאת הכתבה המלאה שפורסמה בגלובס לחצו.