המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור את טיוטת חוק רישום כימיקלים תעשייתיים, תשפ"א-2020. מדובר בחוק חדש שתכליתו הקמת מנגנון רישום כימיקלים בישראל. המדובר בכימיקלים טבעיים או מלאכותיים, המיוצרים בתעשייה בכמויות ניכרות, כך שהשפעתם על הציבור והסביבה עלולה להיות משמעותית. חקיקת חוק זה היא חלק מהתחייבותה של ישראל עם הצטרפותה לארגון ה- OECD, והיא כוללת מנגנונים להקמת מצאי כימיקלים, להערכת הסיכונים מכימיקלים, ולאסדרת ניהול הסיכונים מהכימיקלים.
להלן עיקרי הצעת החוק:
חובת דיווח – יצרנים ויבואנים של כימיקלים תעשייתיים, בכמויות משמעותיות, יידרשו לדווח על הכימיקלים שייצרו או שייבאו לישראל, למרשם שיוקם במשרד להגנת הסביבה. המידע שיידרש הוא מידע מינימלי בהתאם להחלטות ארגון ה-OECD והוא יפורסם לציבור בכפוף למגבלות הנדרשות לשם הגנה על קניין רוחני וסודות מסחריים. המרשם יוכל לכלול כל מידע רלוונטי נוסף שבידי הרשם במשרד להגנת הסביבה, לרבות מידע ממאגרי מידע בעולם ומידע המצוי בידי רשויות אחרות.
כימיקלים תעשייתיים – הצעת החוק מתייחסת לכימיקלים תעשייתיים, כלומר, כאלה המשמשים כחומר גלם בתעשייה המקומית, לרבות כל כימיקל המצוי בתערובת המיועדת לשימוש כחומר גלם בתעשייה, ולמעט תערובות של כימיקלים במוצרים מוגמרים.
סף רישום – הסף שנקבע לרישום כימיקלים הינו סף של 10 טון לשנה. כלומר, מי שמייצר או מייבא כימיקל בכמות קטנה יותר מ- 10 טון לשנה לא יהיה חייב ברישום לפי החוק המוצע.
מועדים – יום תחילתו המוצע של החוק הוא ב- 1.3.2023, שנה לאחר המועד המתוכנן לאישורו. פרק הזמן האמור ישמש להיערכות ליישום החוק, בדגש על הקמת מערכת ממוחשבת ייעודית.
בשלב הבא, מוצע כי מצאי הכימיקלים הישראלי יוקם עד ליום 1.9.2024, כלומר שנה וחצי לאחר מכן. בפרק הזמן האמור יידרשו היצרנים והיבואנים העוסקים בכימיקלים החייבים ברישום, להגיש בגינם דיווח למרשם.
הערכת סיכונים מכימיקלים ותיעדופם – לאחר הקמת המרשם, תגובש מתודולוגיה לתעדוף כימיקלים לצורך ביצוע הליכי הערכה. ההנחה היא, שבדומה למדינות אחרות שפועלים בהן מנגנוני רישום, היקף הכימיקלים שיירשמו בישראל יהיה למעלה מ- 20 אלף. על מנת לבצע הערכה שיטתית ולשפר את ניהול הסיכונים, יידרש תעדוף אשר יזהה את הכימיקלים שהם בעדיפות הגבוהה ביותר.
לשם כך כאמור, תגובש בשלב ראשון מתודולוגיה שתכלול מדדים כמותיים ואיכותיים, ובהם: תכונות הסיכון הידועות של הכימיקל, כמותו בישראל, היקף השימושים המוכרים בו בארץ, וסוגי החשיפה הישירים והעקיפים של הציבור והסביבה אליו, לרבות במוצרים מוגמרים המכילים אותו. שיקולים נוספים לתעדוף יהיו האסדרה הקיימת בארץ לגבי הכימיקלים, מידע על נוכחותו בסביבה בישראל על יסוד דיווח על אירועים חריגים ותוצאות ניטור סביבתי, מידע על נוכחותו בבדיקות רפואיות בבני אדם, בניטור ביולוגי ובבדיקות תעסוקתיות.
המתודולוגיה תגובש על ידי הרשם, בהתייעצות עם ועדה מייעצת שתכלול נציגים של הרגולטורים המרכזיים הרלוונטיים, של נציגי ארגוני הסביבה, התעשיה והאקדמיה.
בשלב הבא, כלל הכימיקלים במרשם ייבחנו בהתאם למתודולוגיה, ותגובש רשימת כימיקלים שהם בעדיפות גבוהה לביצוע הערכה. ברשימה תינתן עדיפות לכימיקלים על פי רמת הסיכון, היקף השימוש ופוטנציאל החשיפה לציבור ולאוכלוסיות רגישות, או קיומם של מאפיינים מקומיים ייחודיים (כגון שימוש או דרך חשיפה ייחודית לארץ). רשימת העדיפות תגובש גם בהתחשב בהיקף המשאבים הנדרש לביצוע הליכי הערכה. ניתן להעריך כי רשימה זו תכלול כמה עשרות ועד כ- 100 כימיקלים.
רשימת העדיפות תפורסם להערות הציבור לתקופה של 45 יום, וכי ההערות שהתקבלו, וכן התייחסות הרשם אליהן, יפורסמו גם הן.
לגבי כ- 100 כימיקלים ברשימת העדיפות, יקוימו הליכי ההערכה באופן מדורג בפריסה לאורך מספר שנים, נוכח היקף המשאבים הניכר הדרוש לביצוע הערכה.
אסדרת ניהול הסיכון מכימיקלים – בסיום הליך ההערכה יגבש הרשם חוות דעת מסכמת, וכן המלצה לעניין ניהול הסיכון של הכימיקל בישראל, הכוללת יצירת מגבלות לצמצום הסיכון מהחשיפה לכימיקל, החל מתהליך הייצור דרך השימוש היומיומי במוצר הסופי וכלה בסילוקו בסיום חייו. חוות הדעת המסכמת והמלצות הרשם יועברו לדיון בוועדה המייעצת ולהערות הציבור.
מנגנוני פיקוח ואכיפה – תזכיר הצעת החוק כולל סמכויות פיקוח מינהליות על קיום הוראות החוק, וכן הסדרים להטלת עיצומים כספיים ולמתן התראה מינהלית כחלופה לעיצום כספי.
אנו מוצאים לנכון לציין כי במדינות רבות הוקמו מזה עשרות שנים מנגנונים ייעודיים לרישום, הערכה ואף רישוי, של כימיקלים. הגדולים והמשמעותיים ביניהם הם:
המנגנון האירופי – (Registration, Evaluation Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH
והמנגנון האמריקאי – Toxic Substances Control Act (TSCA)
מנגנוני רישום כימיקלים קיימים כיום בכל מדינות ה- OECD – למעט ישראל. לפיכך, קידומה של הצעת החוק האמורה הינו בגדר התפתחות צפויה של הרגולציה הסביבתית בישראל.
שימו לב כי המועד האחרון להעברת הערות לתזכיר הצעת החוק הוא 22 לאוקטובר, 2020.
צוות מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקייה במשרדנו, מלווה מזה שנים את התפתחותה של הרגולציה הסביבתית בישראל, ונותן יעוץ משפטי בנוגע לניהול סיכונים סביבתיים למפעלים, ליזמים ולעוסקים בכימיקלים ובחומרים מסוכנים.
אנו עומדים לרשותכם בבחינה קונקרטית של השלכותיו של תזכיר הצעת החוק, ובהערכות מתאימה בהתאם להתפתחויות כאמור.
אנו מזכירים כי האמור בעדכון זה הנו מידע כללי אשר אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו. לצורך יעוץ משפטי ידרש לקחת בחשבון המידע הרלוונטי בכל מקרה לגופו.
לפרטים ויעוץ ניתן לפנות לעו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, שותפה במשרד ליפא מאיר ושות' ומנהלת מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקיה.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.