חדשות ופרסומים

נדחתה תביעת "קבלן" לזכויות סוציאליות של עובד, למרות שנקבעו יחסי עובד – מעסיק בדיעבד, משום שהתמורה שקיבל גבוהה משמעותית בהשוואה לשוק

צלם טלוויזיה, שסיפק שירותים בחשבונית לשתי חברות, ביקש להכיר בו כעובד שלהן בדיעבד, במסגרת יחסי עובד – מעסיק. לטענתו, הנתבעות הן מעסיקותיו במשותף, כאשר בעת חתימת ההסכם עימו, לא הוצעה לו אפשרות בחירה בין יחסי עובד-מעסיק לבין יחסי מזמין שירותים – קבלן. התובע טען, כי נכפתה עליו מערכת היחסים בדרך ההעסקה של "עצמאי-מקבל שירותים", תוך פגיעה קשה בזכויותיו. הנתבעת 1, חברת טלוויזיה, אינה מעסיקה עובדים ואינה מנהלת עסקים בישראל. הנתבעת 2 מספקת שירותים בתחום התקשורת לנתבעת 1 , הכוללים אמצעי הפקה, שירותי צילום, הקלטה ועריכה.

נקבע, כי על פי המבחנים שהותוו בפסיקה, אכן התקיימו יחסי עובד ומעסיק בדיעבד, אך אופן התקשרות כקבלן עצמאי לא נעשה בכפייה, שכן שיטת העסקה זו נהוגה בשוק התקשורת.

בית הדין קבע, כי הוכח שהתובע קיבל תמורה קבלנית גבוהה באופן משמעותי משכר של עובד מקביל במסגרת יחסי עוסק – מעסיק. עוד קבע בית הדין, כי בכל רכיבי התביעה שולם לתובע ביתר, ולכן התובע אינו זכאי לקבל זכויות סוציאליות נוספות או תשלומים נוספים, וזאת על פי הלכת ענת עמיר. בית הדין דחה את התביעה, והשית על התובע הוצאות בסך של 13,000 ₪.

סע"ש (י-ם) 35642-07-12 אבי קנר נ' CNN  ישראל – לפסק הדין

תיקון חוק: בעת חילופי קבלנים המספקים שירות למזמין שירות, חובה על הקבלן היוצא לשלם פיצויי פיטורים לעובד הממשיך לעבוד אצל הקבלן הנכנס

ביום 23.10.2018 נכנס לתוקף חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33) (זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה), התשע"ח-2018. נקבע שם, כי בעת חילופי קבלנים, המספקים שירות למזמין שירות, יהיה זכאי העובד של הקבלן היוצא לפיצויי פיטורים מהקבלן היוצא, כאילו הקבלן היוצא פיטר אותו בעת חילופי הקבלנים, וזאת אם העובד עבר לעבוד אצל הקבלן הנכנס. הוראה זו חלה על "קבלן שירות" ו"קבלן כוח אדם" כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. נזכיר, כי "קבלן שירות" הנו קבלת שירותים בתחומים – שמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה לעובדי מזמין השירות.

חובת תשלום הפיצויים חלה על הקבלן היוצא, אף אם הקבלן היוצא הציע לעובד עבודה חלופית מטעמו, במקום אחר, והעובד סירב לכך, כדי לעבוד באותו מקום עבודה – עבור הקבלן היוצא.

חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33) (זכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה), התשע"ח-2018. – לתיקון לחוק

בית הדין חייב בתביעת העובד הזר את מזמינת שירותי הניקיון יחד ו/או לחוד עם חברת הניקיון, משנקבע שהשירותים שחברת הניקיון סיפקה הם שירותי כוח אדם, ועל כן יש להחיל את השוואת התנאים והחובה להעסיק העובד תוך 9 חודשים, הנקבע בנוגע לחברות כוח אדם

עובד, אזרח סודן, הועסק על ידי חברת ניקיון, שסיפקה שירותי ניקיון למזמין השירותים. העובד תבע זכויות שונות הן את חברת הניקיון והן את מזמינת שירותי הניקיון. לטענתו של העובד חל עליו צו ההרחבה בענף הבניה, שכן מזמינת השירותים הנה חברה בענף הבנייה.

נמצא, כי למרות שבין מזמינת השירותים לבין חברת הניקיון נחתם הסכם לשירותי ניקיון, עובדי חברת הניקיון ביצעו בפועל כלליות שונות, לרבות עבודות המשיקות לעבודות בנייה פשוטות, החורגות מעבודות ניקיון מסורתיות. לכן, קבע בית הדין, כי אין מדובר בשירותי ניקיון בפועל, אלא בשירותי כוח אדם הלכה למעשה. משכך, חל על העסקת העובד חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ("חוק העסקת עובדים").

בנסיבות שחל על התובע חוק העסקת עובדים, היה על חברת הניקיון להשוות את תנאי העסקה של התובע עם תנאי העסקה של מזמינת השירות, ובכלל זה צו ההרחבה בענף הבנייה. כמו כן, מזמינת השירות מחויבת הייתה להעסיק אותו ישירות תחתיה כעבור 9 חודשים.

בנוסף, נקבע כי בנסיבות הקיימות חברת הניקיון ומזמינת השירות העסיקו את התובע כמעסיקות במשותף, ועל כן תחובנה בחיובי המעסיקה ביחד ו/או לחוד.

לפיכך, זכויות העובד נפסקו הן כנגד חברת הניקיון והן כנגד מזמינת השירות ביחד ו/או לחוד, ובכלל זה זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה, החל על עובדי מזמינת השירות.

סע"ש (ת"א) 49948-01-16 MOHAMED ISHAG YHYA נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ואח' – לפסק הדין

בית הדין: כאשר עובד מחוייב להגיע לתדריך, התדריך ייחשב כחלק משעות עבודתו

העובד הגיש תביעה נגד מעסיקתו לשעבר, המספקת שירותי שמירה,  בגין אי תשלום שכר עבודה, בגין רבע שעה בכל יום, בו נדרש להגיע לעבודה ולעבור תדריך אבטחה. בנוסף נתבעו זכויות שונות, וביניהן הזכות לישיבה על פי דין.

נפסק, כי נוכח הלכות העבר בבית הדין לעבודה, ככל שנוכחתו של העובד בתדריך היא חובה, וההשתתפות בתדריך זה הוא חלק בלתי נפרד מחובותיו של העובד במסגרת יחסי עבודה, זכאי הוא לשכר עבודה בגין זמן השהות בתדריך. לטובת העובד נפסק פיצוי על סך 13 אלף ₪.

לעניין זכות הישיבה בעת עבודתו כשומר נקבע, כי הישיבה נמנעה מהעובדים רק בחלק מעמדות האבטחה, בהתאם להוראות בטיחות ומשיקולי אבטחה. לשומרים נערך סבב עמדות, אשר בחלקן יכלו לשבת בעמדה פנימית. לכן, התובע לא הוכיח כי מרבית עבודתו בוצעה בעמידה, ותביעתו זו נדחתה.

סע"ש (ב"ש) 26053-09-15 אלכסיי זבודובסקי נ' חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ – לפסק הדין

בית הדין חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובד שנשלח לחופשה כפויה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בתביעתו של רו"ח, שהועסק כמנהל כספים, סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל בחברה, לזכויות שונות הנובעות מסיום העסקתו.

החברה הייתה בבעלותם של שני בעלי מניות שכיהנו גם כמנהלים ודירקטורים. במשך הזמן התגלעו מחלוקות ביחס לניהול החברה, והיחסים בין השניים עלו על שרטון. בעקבות כך, רכש אחד המנהלים מהשני את חלקו בחברה, והבעלים החדש הורה מיד לאחר מכן לעובד לדווח לו על בסיס יומי על כל פעילותו, ובמקביל הצר את צעדיו.

זמן מה לאחר מכן שיגר העובד לבעלים מייל בו פרש את השתלשלות האירועים והביע הסתייגותו מפעולות המעסיק, אותן כינה מתריסות, מבזות ופוגעניות,  " העובדה כי אין לך אמון מקצועי בי ידועה זה מכבר, כך גם העובדה כי ניסית לאחרונה להביא לפיטוריי ואף העובדה כי אני מתעתד לנקוט בימים אלה בהליך משפטי כנגד זוגתך בגין הוצאת דיבתי רעה אינה בגדר חדשה." הבעלים שלח לו מייל בתגובה בו כתב "אני מאשר קבלת מכתבך. נוכח גישתך אתה יוצא בזאת לחופשה של 14 יום החל מרגע זה."

העובד השיב שקיבל בתדהמה את ההודעה והוא רואה במהלך זה פעולה פוגענית נוספת, ושבכוונתו להתייצב למחרת לעבודה כרגיל. למחרת, החברה שכרה שני מאבטחים, אשר קידמו את פניו בהגיעו למשרד, ומנעו את כניסתו למקום עבודתו.

על מנת להכריע בשאלה אם מדובר בהתפטרות או בפיטורים, בחן בית הדין את מעשיו של כל צד והתנהגותו במישור הכרונולוגי של יחסי העבודה. נפסק שהעובד פוטר לאחר שהוכח שלהנהלת החברה היתה מוטיבציה לפטר אותו.

בישיבות דירקטוריון בחברה עלו התבטאויות שונות שהצביעו על הכוונה לפטרו. בין השאר אמר אחד המנהלים, כי הוא נחוש לפטר את העובד, וכינה אותו "הבעיה הכי קשה של החברה", עורך הדין שנכח בישיבה הזהיר את חברי הנהלת הדירקטוריון, ואמר: "אתם הולכים לעשות לבן אדם שימוע לפני פיטורים בלי להגיד לו את הסיבה האמיתית".

הוצאת העובד לחופשה כפויה, פסק בית הדין, היתה "אקט עונשי שאינו קשור כלל לחופשה, אלא להחלטה לפטר אותו", "בפעולה חד צדדית של החברה, אשר העמידה את העובד בפני מציאות מוגמרת על פיה נאסר עליו להתייצב לעבודה, הפרה את הסכם העבודה בין הצדדים ויצרה אקט של פיטורים". החברה נדרשה, אפוא, לשלם לעובד סך של 192,400 ₪. בגין פיטורים שלא כדין, וכן שכר בגין התקופה בה היה בחופשה כפויה, דמי הודעה מוקדמת ובונוס לו היה זכאי. סך הכל למעלה מ-887 אלף ש"ח.

סע"ש (ת"א) 16732-10-15 אבירם ארביב נ' סלקט בע"מ – לפסק הדין

בית הדין דן בזכאותו של משתתף שהפסיד במכרז, לקבל את המסמכים הקשורים בזוכה והתיר עיון בחלק מהפרטים

עו"ד שהתמודד במכרז לתפקיד יועץ משפטי בחברה ממשלתית, והפסיד בו, ביקש לקבל את המסמכים הנוגעים לזוכה במכרז, וזאת בטענה כי מדובר ב"הליך תפור" וניסיונו המקצועי עולה על זה של הזוכה.

בית הדין ערך איזון בין הזכות של משתתף במכרז לעיון במסמכי המכרז לבין הזכות לפרטיות של הזוכה. בית הדין בחן אם המידע המבוקש רלוונטי הן במובן הצר, כלומר אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענות המבקש, והן במובן הרחב במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע על צדדים שלישיים.

נקבע כי על התובע להראות קשר לכאורה בין המידע המבוקש לעילת התביעה, ובמקרה זה לאור  טענותיו, כי המכרז נתפר, וכי ניסיונו עתיר ותק מזה של המבקשת. נקבע שיש לבחון האם קיימת הצדקה במסירת המסמכים, תוך שמירה על פרטיותה של הזוכה. בית הדין בחן את המסמכים, והתיר לחשוף לתובע את קורות חייה של הזוכה, ללא פרטים אישיים, חלקים מהשאלון למועמד, טופס ניקוד המועמד וטבלת ניקוד משוקלל. לא נחשפו תרשומות ראיונות עם ממליצים, מחשש שחשיפת המידע עלול לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים, וכן פרוטוקול הראיון האישי.

ברע (ארצי) 60670-05-18 נצר שרון בע"מ נ' עו"ד ראובן וולף – לפסק הדין

הכותב, עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, הינו שותף במשרד ליפא מאיר ושות' וראש מחלקת דיני עבודה.

*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.