בחודש יולי 2023, ניתנה על-ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (מפי כב' השופט מגן אלטוביה) החלטה הדוחה מספר בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהוגשו נגד חברת פוקס ויזל בע"מ ("החברה"), בטענה של נזק למשקיעים בשל עיכוב פרסום דיווח מיידי על-ידי החברה, בנוגע להתקשרות בהסכם לקבלת זיכיון בלעדי להפעלת רשת הקמעונאות היוונית "ג'מבו".
על-פי תקנות ניירות ערך, תאגיד מדווח רשאי לעכב הגשת דוח מיידי על עניין החורג מעסקי התאגיד הרגילים, אם הגשתו עלולה למנוע השלמת פעולה של התאגיד או עסקה שהתאגיד צד לה, או שיש לו עניין בה או להרע באופן ניכר את תנאיה.
לטענת החברה, על-פי ייעוץ שקיבלה בתחום סימני המסחר, פרסום דיווח מיידי על ההתקשרות בהסכם היה עשוי לסכל את רישום סימן המסחר "ג'מבו" בישראל, משום שבאותה עת פעלה בישראל חברה אחרת שעשתה שימוש בסימן לא רשום בשם זה, שהייתה עשויה להגיש התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר.
ביהמ"ש דחה את בקשות האישור של התובענה כייצוגית, וקבע כי החלטת החברה לעכב את פרסום הדיווח התקבלה כדין, מאחר ונועדה לאפשר את רישום סימן המסחר ג'מבו, בחלוף תקופת ההתנגדות הקיימת בדין.
החלטת בית המשפט התבססה, בין היתר, על הנימוקים הבאים:
היכולת לבטל את ההסכם – רישומו של המותג ג'מבו כסימן מסחר היהבעל משמעות מהותית עבור החברה, כפי שעלה מפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון החברה, וכן מייעוץ משפטי שקיבלה החברה בסוגייה זו. תימוכין לכך מצא ביהמ"ש בזכות שהוקנתה לחברה לבטל את ההסכם היה ולא תוכל להשתמש במותג ג'מבו כסימן מסחר רשום.
פרסום המידע שעוכב ברבים – ביהמ"ש דחה את טענת המבקשים כי המידע אודות רישום המותג ג'מבו בישראל כסימן מסחר פורסם ברבים ולכן עיכוב פרסום הדיווח המיידי נעשה שלא כדין, וקבע שיש להבחין בין הבקשה לרישום המותג כאמור כסימן מסחר, לבין הדיווח על ההתקשרות בהסכם, בפרט כאשר הבקשה לרישום המסחר נעשתה בשם ובעבור ג'מבו היוונית ולא על-ידי החברה.
מכלול הנסיבות והשיקולים ייבחן בזמן אמת – ביהמ"ש קבע כי על העובדה שהחברה לא ביטלה את ההתקשרות בסופו של דבר, למרות שרישום סימן המסחר בישראל לא הושלם, אינה גורעת מהמסקנה שבזמן אמת ובסמוך למועד החתימה על ההסכם, סביר היה להניח שדיווח על העסקה היה מזמין הגשת התנגדות לבקשה לרישום המותג כסימן מסחר בישראל, והיה עלול למנוע את ביצוע העסקה. בבחינת אופן התנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה, יש להתחשב במכלול הנסיבות הרלבנטיות, שעמדו בפניהם או שיכולים היו לגלות במאמץ סביר ביחס למהות ההחלטה או הפעולה, בזמן אמת.
עוד קבע בית המשפט כי הנטל להוכיח כי עיכוב הדיווח נעשה כדין מוטל על התאגיד המדווח, וזאת בהתאם לתכלית של דיני ניירות ערך של גילוי מקסימלי. ביהמ"ש דחה את טענת המבקשים כי עיכוב הדיווח נעשה לטובת החברה שהרוויחה כתוצאה מכך. בית המשפט הדגיש כי אין ליתן משקל רב לשיקולים הנוגעים לטובת החברה, אלא שהמוקד מצוי בעסקה הרלוונטית או תנאיה, ובשאלה האם הדיווח עליה עלול למנוע את מימושה או להרע את תנאיה באופן ניכר.
לקריאת החלטת בית המשפט במלואה לחצו כאן
*הכותבים הינם איתן שמואלי, שותף וראש תחום שוק ההון וניירות ערך, ועורך דין עידו זבורוף ממשרדנו.
*הבהרה: האמור בחוזר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי המחייב בחינה מעמיקה וספציפית של כל נושא לגופו.
לפרטים נוספים הנכם מוזמנים לפנות למחלקת שוק ההון וניירות ערך של משרדנו.